בר"ע 48951-06-24

תקציר

המבקש, נהג מונית שהיה מעורב בתאונת עבודה מוכרת בשנת 2021, ערער על החלטת הוועדה הרפואית לעררים שדחתה את תביעתו לקצבת נכות לצמיתות. הוועדה ייחסה את מגבלותיו בתנועה לשינויים חולניים הקשורים לגיל בעמוד השדרה ולא לתאונה. בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את ערעורו, והביא את המבקש לבקש רשות ערעור על החלטה זו. סגן הנשיא אילן איטח דחה את הבקשה ואישר את החלטת הוועדה. הוא הסביר כי ההליך הדו-שלבי של הוועדה היה ראוי: ראשית, היא לא מצאה קשר סיבתי בין התאונה לבין מצבו של המבקש, ושנית, היא החילה באופן סביר את הלכת מרגוליס, המייתרת את הצורך במבחן "עובר אורח" במקרים כאלה. איטח הדגיש כי לא ניתן לערער על שיקול דעתה הרפואי-מקצועי של הוועדה, שהיה סביר ומוצדק כראוי. בנוסף, ההחלטה עלתה בקנה אחד עם המטרות החברתיות של החוק, שכן הקביעה הסיבתית של הוועדה היא תנאי מוקדם להכרה בנכות. אין די בטענות המבקש, שהתבססו על חוסר סבירות ההחלטה ועל האופי הטראומטי של ממצאיו, כדי להצדיק התערבות שיפוטית בחוות הדעת הרפואית של הוועדה. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, ללא כל צו להוצאות.