ע"א 4607/11

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור וקובע כי כוונת המערערת הייתה לצרף את ההסתדרות כנתבעת נוספת בכתב התביעה המקורי. השופט מגיע למסקנה זו תוך בחינת תוכנם של כתב התביעה המתוקן והבקשה לתיקון, המצביעים שניהם באופן מובהק על כך שההסתדרות נועדה להיות הנתבעת. הטעות בכותרת כתב התביעה, שתיארה את חברת העובדים במקום את ההסתדרות, נחשבת לתקלה טכנית הניתנת לתיקון על ידי בית המשפט. השופט מדגיש כי מטרת ההליך המשפטי היא לברר את מהות הסכסוך, ולא להסתמך על פרטים טכניים. טענת ההסתדרות כי היא אינה הנתבעת נעדרת שחר, שכן היא הייתה מודעת לאפשרות שהתביעה מופנית כלפיה ואף התגוננה מפניו. בנוסף, הנסיבות אינן מצדיקות לחסום את יכולתה של המערערת לתבוע את ההסתדרות בשל חלוף הזמן, שכן ההסתדרות לא הוטעתה או קופחה על ידי הטעות. חברת העובדים חויבה לשאת בהוצאותיה שלה, אך לא נפסקו הוצאות בגין הערעור, נוכח טעותה של המערערת אך גם ניסיונה של ההסתדרות לנצלה. סגני הנשיא מ' נאור ונ' הנדל מסכימים עם פסק הדין.