ע"א 10849-05-09

תקציר

פסק הדין, לאחר עיון מעמיק, מחזק את קביעתו של בית משפט קמא כי המערערים לא מיצו את הסעדים המנהליים העומדים לרשותם כנדרש בחוק. על פי סעיפים 18 ו-19 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, הייתה למערערים אפשרות לערער על צווים אישיים בתוך חמישה עשר יום בפני ועדת ערר, שבסמכותה לקבל החלטות סופיות, לבטלן או לשנותן. ניכר כי המערערים היו מודעים להליך זה, שכן הגישו בעבר עררים על מכסות החלב שלהם, אשר נדחו על ידי הוועדה. פסק הדין מדגיש כי יש לנקוט בדרך של פנייה ישירה במקרים כאלה וכי תקיפה עקיפה באמצעות תביעה כספית לפיצויים שמורה למצבי קיצון, שמקרה זה אינו מייצג. יתר על כן, המערערים לא הביאו ראיות לכך שקשייהם הכלכליים הנוכחיים הם תוצאה ישירה של החלטות מינהלת המכסות. פסק הדין מצטרף לקביעתו של בית משפט קמא ודוחה את הערעור, תוך שהוא מציין כי היה על המשיב להימנע מאמירות מסוימות ללא ביסוס ראוי. כל צד יישא בהוצאותיו, והפיקדון, אם בכלל, יוחזר למערערים. החלטה זו התקבלה ביום 16.6.2010, בהיעדרם של שני הצדדים.