ת"א 38250-10-19

תקציר

התיק בבית המשפט סובב סביב מדיניות של עסק של סירוב כניסה ללקוחות מתחת לגיל 25 בשעות הערב, שנטען כי היא מקנה אופי בוגר יותר לעסק ועונה על העדפות לקוחותיו. פסק הדין דן בניואנסים של הפליה מחמת גיל ומגיע למסקנה כי המדיניות הנדונה אינה עולה כדי הפליה בלתי חוקית כמפורט בסעיף 3 לחוק. השופט מצדד בדעת הרוב בפרשת תמיר, הקובעת קשת של קטגוריות לאפליה, כאשר המדיניות היא הבחנה מותרת הממוקמת בקצה אחד ואפליה האסורה על פי חוק בקצה השני. לאחר בחינת המטרה, השונות, אופי הפגיעה, הקבוצה הממוקדת והאפליה התוצאתית, פוסק השופט לטובת הנאשם, וקובע כי הכף נוטה לכיוון המסקנה כי המדיניות אינה מפלה. יתר על כן, השופט מדגיש את הסדר הפשרה שהושג בתביעה ייצוגית קשורה, ומדגיש כי הוא הושג ללא הכרה בתביעות וללא הודאה פורמלית בחבות. השופט דוחה את התביעה אך מוותר על הוצאות, בהתחשב בטיעון הסביר שהציגו התובעים.