ע"פ 70643/01

תקציר

מדינת ישראל ערערה על החלטת בית משפט השלום בתל אביב לזכות את השר לביטחון פנים לשעבר, אביגדור קהלני, מכל האישומים נגדו. קהלני הואשם בשיבוש הליכי משפט, הפרת אמונים ומסירת מידע תוך הפרת חובה. האישומים נגעו לשתי פרשיות נפרדות. בפרשה הראשונה נטען כי קהלני סייע לעופר נמרודי, יו"ר דירקטוריון עיתון "מעריב", שלא כדין. נמרודי היה תחת חקירה וקהלני ניצל לכאורה את מעמדו ואת קשרי העבודה שלו כדי לסייע לנמרודי לברר על החקירה. קהלני יצר קשר עם האלוף לשעבר יוסי לוי כדי לברר את התקדמות החקירה, כולל האם נחתם הסכם עם עד המדינה, והעביר את המידע לנמרודי. הפרקליטות טענה כי קהלני ידע שנמרודי מנסה לשבש את החקירה וכי מעשיו מהווים הפרת אמונים ומסירת מידע. בפרשה השנייה הואשם קהלני בשיבוש חקירת מעשיו בפרשת נמרודי באמצעות איסוף מידע על חקירת עדים פוטנציאליים ותיאום גרסאות עמם. בית משפט קמא זיכה את קהלני מבלי לדרוש ממנו להגיב להאשמות, בנימוק של חוסר ראיות. המדינה ערערה על החלטה זו, וטענה כי בית המשפט שגה בכך שלא חייב את קהלני להשיב על האישומים, במיוחד לאור הראיות שהוצגו. ערכאת הערעור הסכימה עם המדינה וקיבלה את הערעור, וקבעה כי החלטת בית משפט קמא התבססה על תפיסה שגויה של העבירות המיוחסות לכחלני. השופטים הדגישו את הצורך בקביעות עובדתיות וציינו כי הראיות שהוצגו מבססות לכאורה את האישומים נגד קהלני. הם קבעו כי היה על בית משפט קמא לחייב את קהלני להציג את הגנתו ואת פסק דינו המסויג באשר לתוצאה הסופית של התיק. בנוסף, מתחו השופטים ביקורת על סגנונו של בית משפט קמא וציינו כי אין צורך בהערות מזלזלות וכי כל בעלי הדין זכאים ליחס של כבוד. הדיון הוחזר אפוא לבית משפט קמא לצורך הצגת ראיות הגנה.