עת"מ 14944-03-11

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת למאות עתירות ובקשות מקלט שהוגשו לאחרונה בישראל, רובן כחסרות תוחלת. השאלה המשפטית המרכזית היא האם ניתן להחיל רטרואקטיבית את נוהל המקלט החדש, שהוא לכאורה מחמיר יותר, על בקשות שהוגשו לפני יישומו ב-2.1.11. שאלה נוספת נוגעת למידתיותו ולסבירותו של הנוהל החדש, ובפרט הוראתו לדחייה על הסף של בקשות. השופט מדגיש את הצורך להבחין בקפדנות בין עתירות ראויות לשבח לבין עתירות שאינן ראויות לשבח, ומציין כי עתירות ריקות, שהיו נדחות על פי הנוהל הישן, יש לדחות על הסף, במיוחד אם הן אך ורק ניסיון להרוויח זמן נוסף במדינה. עתירות כאלה נעדרות עילה להתערבות בית המשפט. במקרים אלה, ההליך הישן או החדש אינו משנה. עם זאת, בעתירות שיש בהן סכנה לכאורה לחיי העותר, יש ליתן צו ביניים שיקבע דיון לגופה של העתירה. בכלל זה, נטען כי העותר אינו נופל להגדרת "פליט" על-פי האמנה בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951, אלא נשקפת לו סכנת חיים במדינת מוצאו מסיבות שונות, פליליות, כלכליות, אישיות או אחרות. השופט מציין כי על בית המשפט להיזהר מטענות מסוכנות כלליות ומעורפלות, ולבחון אותן לאור הראיות המנהליות והתנהגות העותר. במקרה הנוכחי, של אזרח גאנה שהסתנן לישראל בשנת 2009 ונשקפת לו סכנה בשל מוות בשוגג שנגרם על ידו, השופט מחליט לדחות את העתירה על הסף, שכן אין בה די ראיות למצב מסכן חיים. זאת ועוד, השופט אינו נעתר לבקשה החלופית למתן שהות לארגון יציאתו של העותר, שכן העותר כבר שוהה בארץ תקופה ממושכת, מודע לפוטנציאל הגירוש. השופט מדגיש כי על עורכי הדין לבחור בקפידה תיקים בעלי ערך לכאורה ומזהיר מפני הגשת עתירות רק כדי לעכב את הגירוש מסיבות כלכליות או אחרות. אמנם הוצאות אישיות של עורכי הדין לא ייגבו, אך מצופה מהם להפנים את ההחלטה ולהגיש עתירות רק במקרים המתאימים. ההחלטה תחול בהעדר הצדדים.