LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

עת"מ 12203-12-24

פסק-דין מנהלי ירושלים

📋
מספר הליך12203-12-24
📂
סוג הליךעת"מ
📅
תאריך6 באפריל 2025
🏛️
בית משפטמנהלי
📍
מחוזירושלים
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםבנימין נ' משרד הבינוי והשיכון/המשרד הראשי ואח'
👨‍⚖️
שופטיםאלי אברבנאל

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות המשפטיים והחידושים העולים ממנו, בהתבסס על הנתונים שסופקו בלבד: **ניתוח משפטי של פסק הדין בעת"מ 12203-12-24 בנימין נ' משרד הבינוי והשיכון/המשרד הראשי ואח'** **רקע עובדתי:** העתירה הוגשה על ידי עזרא בנימין, דייר בדירה ציבורית, במטרה לקבוע את זכאותו לרכוש את הדירה בה הוא מתגורר. הדירה הוקצתה במקור לאמו המנוחה בשנת 1980. העותר טוען כי הוא מתגורר בדירה למעלה מ-40 שנה, וכי עקב עיכובים וסחבת מצד עמיגור (המשיבה 2, החברה המנהלת את הנכס), נמנע ממנו לרכוש את הדירה על פי זכויותיה של אימו, שהצטברו במשך שנים רבות. כיום, לטענתו, עמיגור מאפשרת לו לרכוש את הדירה רק על פי הוותק האישי שלו, שחל ממועד פטירת אימו. **הטענות המרכזיות של העותר:** 1. **זכות לרכישה על פי ותק האם:** העותר טוען כי זכאי לרכוש את הדירה על פי ותק המגורים של אימו, שחל למעלה מ-30 שנה, וכי עיכובים מצד עמיגור מנעו זאת. 2. **סחבת מכוונת:** הוא טוען שעמיגור נקטה בסחבת מכוונת, שהתבטאה בדרישות שונות (כגון בנוגע לחריגות בנייה), אשר עיכבו את הגשת הבקשה לרכישה בתקופת חייה של אימו. 3. **הכרת הזכויות:** הוא מבקש מבית המשפט לאשר לו לרכוש את הדירה על פי הזכויות שצברה אימו, תוך התחשבות בוותק מגוריו המצטבר בדירה. **טענות המשיבים:** 1. **דחייה על הסף:** המשיבים טוענים כי דין העתירה להידחות על הסף בשל מספר סיבות. 2. **היעדר הגשת בקשה מסודרת:** לא הוגשה מעולם בקשה מסודרת לרכישת הדירה על שם האם, כנדרש על פי חוק ונהלים, ולא שולמו אגרות נלוות. לטענתם, לא התגבשה כל גמירות דעת או מסוימות של הצדדים להתקשר בעסקה. 3. **שיהוי ניכר:** העתירה הוגשה כעשר שנים לאחר קבלת תשובות מעמיגור בשנת 2014/2015, וזאת לגבי מכתב תשובה שניתן אז. גם בקשתו של העותר עצמו לרכישה לאחר פטירת האם לא קודמה במשך תשע שנים. 4. **התיישנות:** גם אם הייתה מוגשת בקשה, היא התיישנה בשל חלוף הזמן. 5. **פקע חוק זכויות רכישה:** חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998, פקע ביום 1.1.2023, מה שהופך את הסעד המבוקש לתיאורטי. 6. **זניחת הרצון ברכישה:** העותר לא פעל בהתאם להנחיות, הימנע מתשלום אגרות, ביצע שיפוצים בדירה, ופנה לבקש החלפת דירה, מה שמלמד על זניחת רצונו לרכוש את הדירה. 7. **העדר הוכחת סחבת:** טענת הסחבת מצד עמיגור לא הוכחה, והראיות שהוצגו תומכות דווקא בהתמהמהות מצד העותר. 8. **העדר יריבות:** אין יריבות ישירה בין משרד הבינוי והשיכון (המשיב 1) לעותר, שכן קביעת המחיר ותנאי התשלום הם בסמכות החברה המנהלת. **החלטת בית המשפט (דיון והכרעה):** בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט אלי אברבנאל) **דחה את העתירה**. **עקרונות משפטיים מרכזיים וחידושים העולים מפסק הדין:** 1. **הצורך בהגשת בקשה מסודרת כבסיס למימוש זכות:** * **עיקרון:** פסק הדין מדגיש כי על מנת לממש את זכות הרכישה מכוח חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998, יש צורך בהגשת בקשה מסודרת בהתאם לנהלים שנקבעו. הליכי הרכישה אינם אוטומטיים ודורשים פעולה אקטיבית מצד הזכאי. * **החלת העיקרון:** נקבע כי במקרה זה, לא הוגשה מעולם בקשה מסודרת לרכישת הדירה על שם האם, כנדרש על פי סעיף 10 לנוהל מכר דירות בשיכון הציבורי. נדרשו מילוי טופס ייעודי, תשלום דמי רישום ואגרת שומה. היעדר צעדים אלו שלל למעשה את האפשרות לגבש זכות קניינית או חוזית. * **חידוש/הדגשה:** בית המשפט לא נסוג מהדרישה הפורמלית של הגשת בקשה, גם כאשר מדובר בדיור ציבורי, והבהיר כי אין די בהבעת רצון כללית. 2. **היעדר גמירות דעת ומסוימות כשולל זכות:** * **עיקרון:** בדומה לעסקאות מכר רגילות, גם במסגרת מכר דירות ציבוריות, נדרשת גמירות דעת מצד שני הצדדים. כאשר ההליך לא התקדם מעבר לשלב הטרום-ראשוני, לא הוזמנה שומה, ותנאי הרכישה לא נקבעו, לא ניתן לומר שהתגבשה גמירות דעת מצד המוכרת (עמיגור) או מצד הזכאית (האם). * **החלת העיקרון:** בית המשפט קבע כי העותר אינו יכול "לבוא בנעלי המנוחה ולהשלים את הליך הרכישה באותם תנאים להם המנוחה הייתה זכאית", מכיוון שלא הוכח כי התגבשה זכות עבורה, שלא הייתה לה אפשרות לבחון כדאיות הרכישה, ובהיעדר הצעה מצד עמיגור וגמירות דעת מצד האם. * **חידוש/הדגשה:** פסק הדין מחדד את ההבחנה בין רצון פוטנציאלי לבין זכות משפטית קונקרטית, שדורשת מימוש פרוצדורלי. 3. **נטל ההוכחה על טענת סחבת מכוונת:** * **עיקרון:** טענות בדבר סחבת מכוונת מצד גוף ציבורי או חברה הפועלת מכוח חוק, דורשות הוכחה נחרצת. ברירת המחדל היא הנחה תקינות פעולת הגוף המנהלי, אלא אם הוכח אחרת. * **החלת העיקרון:** בית המשפט בחן את טענות העותר לגבי סחבת מכוונת מצד עמיגור, אך קבע כי אלו לא הוכחו. במקום זאת, הראיות הצביעו על כך שהעותר הוא זה שהתמהמה בהגשת מסמכים וקידום ההליכים (כגון איחור בהגשת מסמך בנוגע לאחוזי בנייה, והגשת מסמך תכנוני רק לאחר פטירת האם). * **חידוש/הדגשה:** הפסיקה מציגה שוב כי בית המשפט נוטה לבחון את מכלול הנסיבות, ולא לקבל טענות של עיכוב מבלי ראיות מוצקות. 4. **היעדר תגובה כהכרה וזניחת זכויות:** * **עיקרון:** שתיקה או היעדר תגובה לפעולות או להחלטות מנהליות, כשלעצמה, אינה בהכרח מהווה הכרה, אך במקרים מסוימים, הימנעות מפעולה במשך שנים ארוכות, כאשר קיימת ידיעה על המצב המשפטי, עשויה להעיד על זניחת הזכויות. * **החלת העיקרון:** בית המשפט הדגיש את התנהלות העותר לאחר פטירת האם. הוא פנה בבקשה לרכוש את הדירה בעצמו, אך לא הגיש את המסמכים הנדרשים ולא שילם אגרות. הוא לא הגיב למכתב התשובה של עמיגור, בו נאמר לו כי יוכל לרכוש את הדירה רק על פי זכאותו האישית. יתרה מכך, הוא לא נקט כל פעולה למשך למעלה מעשר שנים. תשובתו לשאלת בית המשפט מדוע לא פנה קודם לכן ("אמרו לי שאני לא יכול לעשות כלום, שאני לא יכול לקנות את הדירה על שם אמא שלי, ושאני צריך לצבור זכויות. את זה לא היה כדאי לי לעשות, כי זה כמו לקנות דירה רגילה") נתפסה כהודאה בזניחת הרעיון המקורי של רכישת הדירה על פי זכויות האם. * **חידוש/הדגשה:** פסק הדין משתמש בהודאה של העותר כנקודת מפתח לביסוס טענת השיהוי וזניחת הזכויות. 5. **שיהוי ניכר כעילה לדחיית עתירה מנהלית:** * **עיקרון:** עתירה מנהלית נדרשת להיות מוגשת בפרק זמן סביר מרגע היוודע העילה. שיהוי בלתי מוסבר ולא מוצדק, עשוי להביא לדחיית העתירה, שכן הוא פוגע ביציבות המשפטית ובאינטרס הציבורי. * **החלת העיקרון:** בית המשפט קבע כי העתירה לוקה בשיהוי ניכר ובלתי מוצדק, הן ביחס לפעולות שנדרשו בתקופת חייה של האם, והן ביחס לתקופה שחלפה מאז פטירתה ועד להגשת העתירה. חלוף הזמן, והעובדה שחוק זכויות הרכישה פקע, מחזקים את עמדת המשיבים. * **חידוש/הדגשה:** הפסיקה מחזקת את עקרון סבירות הזמן בהגשת עתירות מנהליות, ואינה מתעלמת ממנו גם כאשר מתעוררות טענות של התנהלות פסולה של הרשות. 6. **הגבלת התחולה של החוק:** * **עיקרון:** חוקים, ובפרט אלו המעניקים זכויות מיוחדות, עשויים לפקוע. לאחר פקיעתם, הזכויות הנגזרות מהם אינן ניתנות עוד למימוש. * **החלת העיקרון:** בית המשפט ציין כי חוק זכויות הרכישה פקע ביום 1.1.2023, ובכך הפך את מבוקשו של העותר לסעד תיאורטי, שכבר לא ניתן למימוש מכוח אותו חוק. * **חידוש/הדגשה:** הדבר מהווה תזכורת חשובה לכך שהזכויות אינן תמיד נצחיות, ודחיית מימושן עלולה להביא לאובדנן. **סיכום:** פסק הדין מדגיש את החשיבות המכרעת של נקיטת הליכים פרוצדורליים פורמליים על מנת לממש זכויות המעוגנות בחוק, במיוחד כאשר מדובר בזכות קניינית או חוזית. נטל ההוכחה להוכחת טענות בדבר עיכובים מצד הרשות מוטל על העותר, והימנעות מפעולה במשך שנים ארוכות, לצד אי-הגשת מסמכים ותשלום אגרות, יובילו לדחיית עתירה בשל שיהוי וחוסר מימוש הזכות. ההדגשה על פקיעת החוק אף מחזקת את הדחייה.

חקיקה מקושרת

חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה)

עת"מ 12203-12-24 בנימין נ' משרד הבינוי והשיכון/המשרד הראשי ואח', מנהלי (6.4.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית