סע"ש 3149-11-21

תקציר

בית הדין מצא כי צו ההארכה אינו חל על העסקתו של התובע בשל תפקידו כמנהל חנות, ולכן נדחו תביעותיו להפרשי שכר וזכויות סוציאליות על פי הצו. שכרו הקובע של התובע, שלא כלל את הבונוסים שקיבל, חושב על סך של 17,284 ₪. נסיבות סיום העסקתה של התובעת נבדקו, ובית הדין הגיע למסקנה כי הנתבעת יזמה את ההליך שהוביל לסיום העסקתה של התובעת. למרות שהתובע לא פוטר רשמית, בית הדין מצא כי הוא פוטר בפועל, ופסק לו פיצוי בסך 40,000 ₪ בגין פגמים בהליך הפיטורים. התובע היה זכאי גם לפיצויי פיטורים בסך 69,136 ₪, פיצויים לאחר הודעה מוקדמת בסך 17,284 ₪ ופיצוי בגין אי הודעה על תנאי עבודתו בסך 7,000 ₪. טענות התובע בדבר פדיון ימי חופשה, דמי הבראה, דמי מחלה ופיצויים בגין הפרשות לפנסיה התקבלו בחלקן, והנתבע חויב לשלם לו סכומים אלה, שהסתכמו ב-62,341 ₪. עוד קבע בית המשפט כי הנתבעת יכולה לקזז את חוב התובעת כלפיה בסך 7,085 ₪ מסכום זה. לבסוף חויב הנתבע לשלם לעורך דינו של התובע שכר טרחת עו"ד בסך 20,000 ₪. כל הסכומים היו אמורים להיות משולמים בהפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.1.2021, ולנתבע ניתנו 30 יום לקיים את פסק הדין.