עת"מ 16369-06-24

תקציר

העתירה, המערערת על חוקיות הפעלת בריכת שחייה ציבורית בשבתות ובחגים, נדחית בשל השיהוי המשמעותי בהגשתה. העותרים, המתגוררים בסמוך לבריכה, ידעו על הפעלתה בשבתות במשך שנים רבות, אך לא הציעו הסבר סביר לעיכוב. עיכוב סובייקטיבי זה מתחזק נוכח השיהוי האובייקטיבי, שכן הפעלת הבריכה בסופי שבוע הפכה לפרקטיקה מוסדרת, הגורמת לפגיעה פוטנציאלית במפעיל הבריכה, במנויים ובציבור, שקיבל החלטות בהתאם לזמינות הבריכה. בית המשפט מדגיש כי יציבות וודאות הן חיוניות בפרשנות חוקים וכי יש להתחשב במצבים עובדתיים ארוכי שנים בעת פרשנותם. במקרה זה, פרשנותה העקבית של המועצה המקומית לחוק העזר הרלוונטי, שהתיר את הפעלת הבריכה בשבתות, הייתה סבירה והיה מקום לערער עליה קודם לכן. בנוסף, בית המשפט מציין כי בחוזה להפעלת הבריכה, הטעון אישור משרד הפנים, קיים ליקוי קל שניתן לתקנו בתוך פרק זמן מוגדר. עוד מציע השופט כי המועצה תתקן את חוק העזר כך שיבהיר את התקנות הנוגעות להפעלת בריכת שחייה בשבתות ובחגים. העותרים נדרשים לשלם לכל משיב הוצאות בסך 2,000 ₪.