ת"א 2530/05

תקציר

התובע, שרכש דירה מהנתבע, ביקש לבטל את הסכם המכר עקב הפרה יסודית של הנתבע, לחילופין הפרה רגילה, ותבע השבת סכומים ששולמו בתוספת פיצויים. מועד מסירת הדירה נדחה בשנה וחצי משום שהבניין לא קיבל טופס 4, שהיה דרוש לחיבור לתשתיות החשמל והמים. התובע התגורר בדירה בתקופה זו, חווה קשיים משמעותיים עקב היעדר חיבורים קבועים וחוסר נגישות למעלית. הנתבעת לא הודיעה לתובעת על סיבת השיהוי ולא השיבה למכתב ההתראה שלה. בית המשפט מצא את הנתבע בהפרה יסודית של ההסכם, ולחילופין בהפרה רגילה, שכן השיהוי היה ניכר והנתבע לא תיקן אותו למרות ההתראה. בית המשפט הורה על ביטול ההסכם, וקבע כי התובעת זכאית להחזר הסכומים ששולמו, צמודים לאינפלציה ובריבית, בסך כולל של 884,477 שקל. תביעות התובע להוצאות הובלה, השקעות בדירה, אובדן רווחים והוצאות רפואיות נדחו מחוסר ראיות. לתובע נפסקו פיצויי עוגמת נפש בסך 100,000 ₪. תביעותיה הנגדיות של הנתבעת לקיזוז נדחו, והיא חויבה לשלם לתובע סך של 984,477 ₪, בתוספת הוצאות משפט, ריבית, הפרשי הצמדה ושכר טרחת עורך דין בסך 75,000 ₪. שני הצדדים היו אמורים לשאת בהוצאותיהם המשפטיות. החזקה בדירה הייתה אמורה להיות מוחזרת לנתבע עם התשלום.