הפ"ב 10001-03-10

תקציר

למבקש ולמשיב היה מיזם משותף והם החליטו לשים לו קץ. הם הסכימו לבוררות בחלוקת הרכוש שהיה בבעלותם המשותפת. מונה בורר, שחילק את הרכוש והורה על הגרלה כדי לקבוע איזה צד קיבל איזה חלק. המבקש הפסיד ולא היה מרוצה מהתוצאות ומשיטת החלוקה שננקטה. הם פנו לבית המשפט המחוזי בתל אביב כדי להתנגד, וזה נדחה. לאחר מכן עשה המבקש מספר ניסיונות לבטל את פסק הבוררות, אך כולם נכשלו. המבקשת טענה כי פסק הבוררות הוגבל לחלוקת החניונים ולא לנכס כולו, אך טענה זו נדחתה מאחר שלא התיישבה עם העובדות, והצהרותיו והתנהלותו של המבקש עצמו סתרו אותה. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהליך הבוררות או לבטל את החלטות הבורר, מה גם שהמבקש השתתף בהליך הבוררות במשך שנתיים וחצי ללא התנגדות. בקשתם של המבקשים לסעד נדחתה, והם חויבו בהוצאות המשפט של המשיב.