ע"פ 4736/22

תקציר

נאשם ישראלי ערער על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם. נגד הנאשם הוגש בעבר כתב אישום בגין נהיגה ללא רישיון וביטוח תקפים, ובין יתר העונשים נגזרו עליו 12 חודשי פסילה, בהליך שהסתיים חודשים ספורים לפני ההליך הנוכחי. הנאשם טען כי בית המשפט הדן בעניינם הנוכחי, שכלל עבירות תנועה דומות, צריך לפסול את עצמו בשל סמיכות הזמן והחשיפה לעברם הפלילי הקודם. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור, תוך שהוא מסתמך על סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט, הקובע כי לצורך פסילה נדרשות נסיבות היוצרות חשש ממשי למשוא פנים. השופט קבע כי לא קיים חשש ממשי למשוא פנים, וכי חשיפתו הקודמת של בית המשפט לעברו הפלילי של הנאשם אינה מצדיקה פסילה, מה גם שהמידע כבר פורט בכתב האישום. בנוסף, העובדה שההליך הקודם הסתיים בהסדר טיעון תמכה עוד יותר בהחלטת בית המשפט, שכן משמעות הדבר היא שהשופט לא היה צריך להעריך את מהימנותו של הנאשם. לפיכך, הערעור נדחה, ובית המשפט קבע כי הרכב השופטים הדן בתיק יכול להמשיך לעשות זאת מבלי להיפסל.