חדל"פ 26288-06-21

תקציר

במקרה הנדון, בית המשפט המחוזי בתל אביב ניווט בסוגיה מורכבת הנוגעת להליכי חדלות פירעון בהם הורשע אדם בעבר בהתנהלות כלכלית חמורה. על בית המשפט הוטל לקבוע האם יש להעניק פטור מחובות שטרם נפרעו או שמא יש לבטל את הליכי חדלות הפירעון מחמת חוסר תום לב. היחיד, לשעבר מעין שופט שהיה מעורב במעילה משמעותית, ביקש הקלה מחובות שהיו להם השלכות לא מבוטלות, בעיקר נגד נושי המדינה כמו רשות המסים ורשות האכיפה, בהיקף כולל של סכומים משמעותיים. בית המשפט שם דגש על פרשנות סעיף 286(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תוך התמקדות בשיקום כלכלי בר קיימא של חייבים, תוך בחינה מדוקדקת של כל מקרה לגופו. בחינה נוקבת זו עסקה בבחינה האם פטור של חייב מחובות הניתנים להפטר יכול להקל על השתלבותו מחדש בחיים הכלכליים, או לחילופין, אם מעשיו של החייב במהלך יצירת החוב או בהליכים הרלוונטיים הפגינו חוסר תום לב המצדיק שלילת סעד. במקרה זה, פעולותיו הממושכות והמזויפות של האדם, לרבות מעילה והפרת אמונים, היו קריטיות בהחלטת בית המשפט. למרות היעדר תביעות מצד נפגעי עבירה או נושים פרטיים אחרים, בית המשפט מצא כי יצירת החוב במרמה וההשבה הלא מספקת מבטלים את הזכאות הפוטנציאלית לסעד חדלות פירעון. בפסק הדין נקבע כי בשל היעדר תועלת ופוטנציאל שיקומי מהמשך ההליכים, וגודלו ואופיו של החוב – בפרט חובות מס וחובות ציבור – ביטול הצו הראשוני היה מוצדק. תוצאה זו עולה בקנה אחד עם עקרונות המונעים ממי שפועל בחוסר תום לב ליהנות שלא לצורך מהוראות שיקום כלכלי שנועדו לסייע לאנשים בעלי כוונות טובות, גם אם חדלי פירעון. לפיכך, הבקשה לשיקום כלכלי נדחתה, מה שהוסיף ואישר כי אנשים המעורבים ביצירת חובות במרמה אינם יכולים למנף את דיני חדלות הפירעון כדי לפטור אותם מאחריותם.