עת"מ 37631-04-11

תקציר

העותר ביקש את התערבותו של בית המשפט כדי לערער על ביטול היתר בנייה ועל הצו שבא בעקבותיו להרוס בית שנבנה שלא כדין. העתירה נדחתה. השופט קבע כי ההיתר ניתן ללא סמכות ולכן יש לראות בו בטל. השופט לא מצא עילה לדחות את העתירה על יסוד הטענה להתנהגות תברואתית בלתי הולמת של העותר, והכיר בכך שלמרות שהעותר פעל ללא היתר תקף, הנסיבות לא הצדיקו לחלוטין פגיעה זו. השופט התייחס גם לטענת העותר בדבר פגיעה בזכות הטיעון שלו, והגיע למסקנה כי הזכות נשמרה, והעותר לא ניצל את ההזדמנות להציג את טענותיו. עוד הדגישה השופטת כי החלטת ועדת הערר הייתה סבירה והתבססה על שיקולים תכנוניים מקצועיים, ולכן אין צורך שבית המשפט לעניינים מנהליים יתערב. עם זאת, השופט לא הורה על הריסה מיידית של המבנה. לעותר ניתנה האפשרות להגיש בקשה להיתר בניה מהרשות המוסמכת או לבקש מבית המשפט המוסמך הארכה לצו ההריסה. השופט חייב את העותר לכסות את הוצאות המשיבים והותיר את עניין ההוצאות למשיב מס' 6 על כנו.