ע"א 260/61

תקציר

המקרה, Frida Meisels v. פרידא וויקטור סגל, ע"א 260/61, סובב סביב חוזה למכירת דירה. הקונה, פרידה סגל, הסכימה לשלם למוכרת, פרידה מייזלס, בחלקה במזומן ובחלקה בתעריפים חדשים. עם זאת, סגל השתמט מתשלומיה. מייזלס תבע את החשבונות שלא שולמו והצליח לגבות חלק מהחוב. לאחר מכן היא ביקשה צו סילוק על הסף, המורה לקונה לפנות את הדירה. בית משפט השלום נעתר לצו, אך התנה אותו בכך שמייזלס תפקיד את הכספים שקיבלה מסגל ויחזיר את שטרי החוב. שני הצדדים ערערו לבית המשפט המחוזי, כאשר מייזלס טוען לצו פינוי ללא תנאי וסגל מבקש לבטל את הפינוי כליל. בית המשפט המחוזי פסק לטובת סגל, מה שגרם למייזלס לערער לבית המשפט העליון. השופט כהן, בפסק דין מקיף, פסק לטובת מייזלס, וקבע כי אי התשלום של הרוכש מהווה הפרה יסודית של החוזה, המצדיקה את ביטולו על ידי המוכר. יתר על כן, תביעתה הקודמת של המוכרת בגין החשבונות שלא שולמו לא ויתרה על זכותה לבטל את החוזה מאוחר יותר עם הפרה נוספת. עם זאת, מייזלס, שכבר נהנתה מהחוזה בכך שהחזיקה בדירה, נדרשה להשיב את כל הכספים שהתקבלו מהקונה, למעט כספים שניתן לחלט במפורש על פי תנאי החוזה. לפיכך, קיבל בית המשפט העליון את ערעורו של מייזלס, החזיר על כנו את פסק דינו של בית משפט השלום והורה על פינויו של סגל, בתנאי שהשבת תשלומי הקונה. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם המשפטיות, ואילו צו ההוצאות של בית משפט השלום נותר ללא שינוי. פסק דין זה קובע את זכויותיו וחובותיו של המוכר בעת ביטול חוזה עקב אי תשלום הקונה, תוך הדגשת אחריותו של הקונה למלא את התחייבויותיו הכספיות על פי החוזה.