תפ"ח 11154-02-11

תקציר

הכרעת הדין דנה באשמתו של נאשם במשפט רצח. עיקר המחלוקת נסובה סביב היסוד הנפשי של הרצח, ובפרט היעדר התגרות כטענת הגנה. השופט בוחן את המבחנים הסובייקטיביים והאובייקטיביים להתגרות, ומגיע למסקנה כי מעשיו של הנאשם לא היו תגובה ספונטנית להתגרות, אלא החלטה מחושבת להרוג. נדון גם אלמנט ההכנה, המעיד על אופיו המכוון של ההרג. השופט מוצא כי שליפת האקדח על ידי הנאשם וירי יריות מרובות לעבר הקורבנות מעידים על היערכות והיעדר הגנה עצמית. בנוסף, נבחנת עדותם של עדים, לרבות הנאשם, כאשר השופט מציין בעיות מהימנות סביב גרסת הנאשם לאירועים. השופט מסכם כי התביעה הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר כי הנאשם ביצע רצח וחבלה מכוונת בנסיבות מחמירות, והנאשם לא הצליח לבסס טענת הגנה עצמית תקפה. בכך מורשע הנאשם בשתי העבירות.