ע"א 23342-12-21

תקציר

המערער ערער על החלטת בית משפט קמא בדבר החזקתו של המערער במחסן ומשך החזקתו, וכן על סיווג הנכס אשר קבע את גובה הארנונה החייבת בו. המערער טען כי העירייה הסתירה את הסיבה האמיתית לסכום המס שנגבה וכי לא מילאה את חובתה למסור לו את הפרטים הדרושים לערעור על המס בהתאם לחוק הרשויות המקומיות. העירייה לא הציגה ראיות המצדיקות את חיוב המס והסתירה מסמכים רלוונטיים, דבר שגרם למערער עיוות דין ומנע ממנו לבחון את הבסיס לשינוי המס. בית המשפט פסק לטובת המערער, וקיבל את טענתו כי לא ניתנה לו הזדמנות הוגנת לערער על שינוי סיווג המס מ-ד' ל-ב' בשל הימנעותה של העירייה מגילוי מסמכים רלוונטיים. בפסק הדין צוין כי הערעור התקבל ביחס לסיווג השטח, אך לא ביחס לתקופת ההחזקה או ההחזקה במחסן. החלטת בית משפט קמא תוקנה אפוא באופן המבטל את שינוי הסיווג ואת חיוב המס הנלווה אליו. הוצאות בסך 10,000 ₪ נפסקו למערער עבור בית משפט קמא, ו-7,500 ₪ בגין הערעור, שישולמו על ידי המשיב. הערבות של המערער הוחזרה.