ת"א 33793-03-10

תקציר

השופטת דחתה את הטענה כי נכרת הסכם מכר בין התובעים לנתבעים בנוגע לדירה, מחוסר ראיות. התובעים טענו בחולשה כי הסכם למכירת הדירה להם נעשה על ידי הנתבעים עוד בשנת 2002, דבר שסותר הסכמים בכתב שנחתמו על ידי התובעים, וקבע את ההפך. עוד טענו התובעים כי הסכם למכירת הדירה נערך בשנת 2007, הפעם בנוכחות שני עדים. למרות שהשופטת קיבלה את העובדה שהתקיימה פגישה בנוגע למכירת הדירה, הראיות הראו כי לא היה הסכם מחייב למכירת הדירה, שכן הצדדים לא הסכימו על פרטים מהותיים, והטענה כי הסכם בעל פה נעשה בשל יחסי אמון אינה סבירה. יתר על כן, כל הסכם קיים נעדר את הספציפיות והוודאות הנדרשות על פי חוק כדי להיחשב תקפות, ונסיבות המקרה לא הצדיקו סטייה מהדרישה בכתב. לפיכך, קבעה השופטת כי לא נכרת חוזה למכירת הדירה, והורתה לתובעים לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך 36,000 שקל בתוך 30 יום.