תפ"ח 52781-02-12

תקציר

הכרעת הדין עוסקת במקרה של אדם בשם הנאשם שהיה במערכת יחסים עם אישה, ש.ח., ועם הפעוט שלה, י.ח. ב-18.2.2012 הובא י.ח. לבית החולים כשהוא סובל מחבלות קשות בפי הטבעת וחבלות בגופו. השאלה שבית המשפט היה צריך להכריע בה הייתה מתי נפגע הפעוט ומי אחראי לכך. מהראיות עולה כי החבלות אירעו בעת שי.ח. היה תחת השגחתו של הנאשם. מתיעוד ממצלמות האבטחה עולה כי הנאשם וי.ח. נכנסו לחדר הכושר בבניין בשעה 10:37 ועזבו בשעה 11:12. הפעוט נראה הולך ורץ לבדו כשנכנס לחדר הכושר, אך יצא כשהוא נישא על ידי הנאשם כשהוא נראה מחוסר הכרה. לאחר כשבע שעות הובא י.ח. לבית החולים עם חבלות קשות בפי הטבעת. בדיקות רפואיות אישרו את הפציעות והגיעו למסקנה שהן נגרמו מחדירת חפץ קהה לפי הטבעת. טענת התביעה הייתה כי החבלות אירעו בעת שי.ח. היה לבד עם הנאשם בחדר הכושר. ההגנה טענה כי החבלות יכלו להתרחש במועד מאוחר יותר, לאחר שהנאשם עזב את חדר הכושר, בין אם בתאונה ובין אם נגרם על ידי האם בעת שטיפלה בי.ח. בית המשפט בחן את כל חומר הראיות, לרבות חוות דעת רפואיות, ממצאים פורנזיים ועדויות עדים. הם מצאו כי הסבריו של הנאשם לא היו סבירים ולא עקביים. הממצאים הרפואיים תמכו בטענת התביעה כי הפציעות אירעו בזמן שי.ח. שהה בחדר הכושר. זאת ועוד, מיקומם של כתמי הדם על תחתוני הנאשם והתנהגותו החריגה לאחר שיצא מחדר הכושר הצביעו אף הם על אשמתו. השופטים שוכנעו מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם אשם בעבירות של מעשה סדום בקטין וחבלה בנסיבות מחמירות. הם הדגישו כי הראיות, כאשר נבחנו יחד, הצביעו באופן גורף על אשמתו של הנאשם, למרות כמה כשלים חקירתיים והיעדר ראיות ישירות. הנאשם הורשע והשופטים הציעו הכרעת דין באשמה בגין האישומים נגדו.