עמ"נ 26080-10-16

תקציר

פסק הדין דן בנורמות ובנהלים המסדירים את מעמדם המשפטי של בני זוג זרים של אזרחים ישראלים. החוק מעניק לשר הפנים שיקול דעת רחב במתן רישיונות ישיבה לזרים. הליך אחד כזה הוא "נוהל ידועים בציבור" המאפשר לבן זוג זר של אזרח ישראלי לקבל מעמד בישראל. ההליך כרוך בתהליך מדורג, הבוחן בין היתר את כנות הקשר הזוגי על פני תקופה של עד שבע שנים. במקרה של פטירת בן הזוג הישראלי במהלך ההליך המדורג, ניתן להפנות את עניינו של בן הזוג הזר לדיון בוועדה בין-משרדית, בתנאים מסוימים. לחלופין, בן הזוג הזר יכול להגיש בקשה למעמד מטעמים הומניטריים. לראש הדסק יש סמכות לסנן בקשות כאלה ולדחות בקשות שאינן חושפות סיבות הומניטריות. פסק הדין מתייחס לערעור על החלטת משרד הפנים שלא להעביר את עניינה של המערערת לוועדה הבין-משרדית לאחר מות בעלה. בית המשפט מצא כי ההחלטה פגומה שכן הוא לא שקל את האפשרות של טעמים הומניטריים מיוחדים. בקשתה הראשונית של המערערת לקבלת מעמד לאחר מות בעלה לא כללה את מצבה הרפואי הקשה, שכן הוא אובחן רק לאחר הגשת הבקשה. בית המשפט שקל ראיות חדשות אלה והגיע למסקנה כי עניינה של המערערת צריך להיבחן מחדש על ידי הוועדה הבין-משרדית, בהתחשב במצבה הרפואי ובנסיבות הומניטריות אחרות. בפסק הדין הודגש כי תפקידו של ראש הדסק הוא לשמש שומר סף, ולהעביר בקשות לוועדה אם הן מגלות ולו סיכוי מסוים להתקבל. המערערת תהיה רשאית לתקן את בקשתה כך שתכלול את מצבה הרפואי ותמציא אישורים רפואיים עדכניים. לאחר מכן יעביר משרד הפנים את עניינה לוועדה הבין-משרדית להחלטה. בית המשפט הדגיש כי הוא אינו מביע כל דעה לגופו של עניין המערער.