ת"א 55736-02-21

תקציר

התיק סובב סביב סכסוך משפטי מורכב בין שתי חברות, דרך ארץ ודור אלון, לבין גורם נוסף, בנוגע לפינוי דייר ממתחמי תחנות דלק לאורך כביש 6. דרך ארץ, המסווגת כגוף דואלי בשל אופייה הציבורי-פרטי, לא קיימה את חובת תום הלב המוגברת המצופה ממנה, ופעלה בתיאום עם דור אלון לפינוי הדייר שלא כדין ללא סיבה מוצדקת. יתרה מכך, דור אלון הפרה את הסכמי השכירות ואת הסכם המייסדים בכך שדחפה לפינוי הדייר ופתחה בהליכים משפטיים במקביל להליך בוררות. השופט מדגיש את התנהגותן הפסולה של שתי החברות, ובפרט של דרך ארץ כגוף מורשה מטעם המדינה, בניסיון למקסם רווחים באמצעים מפוקפקים. היעדר ניסיונות משא ומתן אמיתיים והיעדר כל הפרת חוזה מצד השוכר מחלישים עוד יותר את עמדת התובעים. כתוצאה מכך, השופט פוסק נגד בקשת הפינוי של התובעים, ובמקום זאת דוחה את התביעה ומורה לכל אחד מהתובעים לשאת בהוצאות בסך 40,000 ₪ לטובת הנתבעים. החלטה זו מתקבלת תוך התחשבות במערכת היחסים ארוכת השנים בין הצדדים ובהליכי הבוררות המתמשכים, תוך הדגשת החשיבות של כיבוד הסכמים ופעולה בתום לב, במיוחד על ידי גופים המשרתים את האינטרס הציבורי.