ת"פ 26338-12-22

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי: פסק דין ת"פ 26338-12-22 מדינת ישראל נ' גרומצ'ק** **מבוא** פסק הדין של בית משפט השלום בקריות, סגן הנשיאה השופט יוסי טורס, עוסק בענישה נאשם שהורשע במסגרת הסדר טיעון בארבע עבירות חמורות: איומים, היזק לרכוש, תקיפה סתם – בן זוג, ותקיפה הגורמת חבלה ממש – בן זוג. ההחלטה המרכזית בפסק הדין נוגעת לקביעת מתחם הענישה ובהמשך, לעונש שנגזר על הנאשם. **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **איחוד עבירות לאירוע אחד (סעיף 6 לפסק הדין):** * **העיקרון:** השופט טורס החליט לאחד את כל העבירות המיוחסות לנאשם לאירוע אחד, על בסיס "מבחן הקשר ההדוק". עיקרון זה, כפי שמופיע בפסיקה (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל), קובע כי עבירות שיש ביניהן קשר הדוק ייחשבו לאירוע אחד לצורך קביעת מתחם ענישה. * **החלת העיקרון על המקרה:** השופט ביסס את החלטתו על כך שמדובר ברצף של עבירות דומות יחסית, שבוצעו כלפי אותה מתלוננת, על רקע אותו סכסוך. למרות שהופרדו מספר ימים בין האירועים, נקבע כי מדובר בסמיכות זמנים המתיישבת עם התכלית הפרשנית של המונח "אירוע" בפסיקה (ע"פ 5643/14 אחמד עיסא נ' מדינת ישראל). * **השלכות:** איחוד העבירות לאירוע אחד משפיע על קביעת גבולות מתחם הענישה. אף שדובר באירוע אחד, בית המשפט מציין במפורש (סעיף 6) שיביא בחשבון לצורך קביעת גבולות המתחם את ריבוי העבירות ואת העובדה שמדובר במספר מעשים נפרדים (דנ"פ 2999/16 מזרחי נ' מדינת ישראל). 2. **הערכים המוגנים והחומרה (סעיפים 3, 7 לפסק הדין):** * **הערכים:** כתב האישום והדיון מדגישים את הפגיעה בערכים המוגנים של ביטחון אישי, כבוד ושלוות נפש של המתלוננת. פסק הדין מבהיר כי מדובר בפגיעה בשלום גופה, שלוותה ובטחונה, וכי בנסיבות המקרה, מדובר בפגיעה לא מבוטלת. * **חומרת המעשה:** השופט מציין כי מדובר באלימות שאינה קלה, שהתרחשה במספר מועדים וגרמה לחבלה, אף אם קלה. 3. **מדיניות ענישה בעבירות אלימות במשפחה (סעיף 8 לפסק הדין):** * **הדגש על הרתעה:** פסק הדין מדגיש את החשיבות שבית המשפט העליון מייחס לענישה מחמירה ומרתיעה במקרי אלימות במשפחה, ובפרט כלפי בת זוג. ההנמקה היא החשש מפני "תחילתה של אלימות זו סופה בתוצאה טראגית של ממש" (רע"פ 8144/21 פלוני נ' מדינת ישראל). * **הפסיקה כמדד:** השופט מסקר מספר פסקי דין רלוונטיים של בית המשפט העליון כדי להמחיש את מדיניות הענישה. פסקי דין אלו משמשים כאינדיקציה למנעד העונשים האפשריים, החל מעונש מאסר מותנה ועד עונשי מאסר בפועל משמעותיים (10-15 חודשי מאסר בפועל במקרים שהובאו כדוגמה). * **השלכות לענייננו:** הסקירה משמשת כבסיס לקביעת מתחם הענישה ההולם במקרה הנדון. 4. **מתחם הענישה (סעיפים 6, 9 לפסק הדין):** * **קביעת המתחם:** השופט טורס קבע כי מתחם הענישה ההולם לעבירות אלו בנסיבותיהן נע בין מאסר מותנה ועד 10 חודשי מאסר בפועל. * **שיקולים לקביעת המתחם:** קביעת המתחם התבססה על חומרת העבירות, הערכים שנפגעו, ריבוי העבירות, ומדיניות הענישה כפי שבאה לידי ביטוי בפסיקה. 5. **קביעת העונש הספציפי לנאשם (סעיפים 10-13 לפסק הדין):** * **התלבטות:** השופט מציג התלבטות בין הצורך להגיב בחומרה על צבר העבירות, לבין שיקולים להקלה. * **שיקולים לקולה (הקלה):** * **גיל הנאשם:** צעיר (יליד 1996). * **עבר פלילי נקי:** למעט עבירה אחת של היעדר מהשירות. * **חלוף זמן:** עברו שנתיים מאז ביצוע העבירות. * **סיום הקשר:** בני הזוג אינם בקשר עוד. * **הודאה:** הנאשם קיבל אחריות למעשיו. * **עמדת המתלוננת:** סלחנית כלפי הנאשם. * **סדר טיעון:** העובדה שההסדר נערך בשלב מוקדם של ההליך, על רקע קשיים ראייתיים (אם כי משקלו כנימוק להקלה נמוך). * **הימנעות ממאסר בכליאה:** השופט מביע הסתייגות ממאסר בכליאה בנסיבות אלו, תוך הפניה למחקרים על השפעותיו השליליות (אפקט קרימינוגני) והצורך לגזור מאסר בכליאה בעיקר על בעלי דפוסי עבריינות מובהקים. * **הימנעות מעבודות שירות:** השופט הביא בחשבון שהטלת עבודות שירות עלולה להוביל לפיטורי הנאשם מעבודתו. * **שיקולים לחומרה (שהביאו להרחקה מהגבול התחתון של המתחם):** * **היעדר תסקיר:** לא הוגש תסקיר מבח"ס המלמד על רמת מסוכנות נמוכה וסיכויי הישנות נמוכים. * **הצורך להצדיק ענישה בתחתית המתחם:** השופט מדגיש כי יש לנמק היטב את ההצדקה להטלת עונש בתחתית המתחם (ע"פ 280/23 Ibrahim Yahia Alnour Abker). 6. **העונש שנגזר (סעיף 14 לפסק הדין):** * **מאסר על תנאי:** 5 חודשי מאסר על תנאי, עם תנאי מיוחד שאם האלימות תתבטא באיום בלבד, יישא הנאשם מתוכו חודשיים בלבד. זוהי חידוש או התאמה של תנאי המאסר על תנאי, המתייחסים לסוג האיום. * **פיצוי:** 3,000 ₪ למתלוננת, בתשלומים. **חידושים או דגשים פסיקתיים** * **פרשנות "אירוע" בסמיכות זמנים:** ההחלטה לאחד עבירות על רקע סכסוך מתמשך, למרות פערים של ימים ספורים, ממחישה את גמישות הפרשנות של בית המשפט במונח "אירוע" לצורך דיני עונשין, מתוך מגמה להבין את מכלול התנהגות הנאשם כלפי הקורבן. * **התאמת תנאי המאסר על תנאי:** ההבחנה בתנאי המאסר על תנאי בין איום בלבד לאלימות אחרת, היא התאמה פרטנית של העונש, המעידה על ההשפעה של חומרת המעשה על משך המאסר המותנה. * **שילוב שיקולי שיקום וענישה:** פסק הדין מציג דוגמה למתח בין דרישת ההרתעה והענישה, לבין שיקולי שיקום, נסיבות אישיות של הנאשם, וחלוף הזמן. ההחלטה להסתפק בענישה מותנית, על אף היעדר תסקיר, ממחישה את האפשרות של בית המשפט לאזן בין השיקולים השונים. * **התייחסות להשפעות מאסר בפועל:** השופט טורס מתייחס באופן מפורש להשפעות השליליות של מאסר בפועל, כנימוק להעדפת ענישה אחרת, ומפנה למחקרים ולדוחות בנושא. **סיכום** פסק הדין מדגים את הדינמיקה של גזירת דין בעבירות אלימות במשפחה, במסגרת הסדר טיעון. הוא משלב עקרונות פסיקתיים קיימים, כגון מבחן "הקשר ההדוק" ודגש על מדיניות ענישה מרתיעה, עם התחשבות אינדיבידואלית בנסיבותיו של הנאשם. ההחלטה להטיל מאסר מותנה בלבד, תוך פיצוי למתלוננת, משקפת איזון בין מכלול השיקולים, והתאמה של העונש לרמת הסיכון והשיקום, גם ללא תסקיר רשמי.