ת"א 65852-09-19

תקציר

התובע, עו"ד רונן דלפני, הגיש תביעה נגד הנתבעת, עיריית אשקלון, בגין נזקים לכאורה שנגרמו לרכושו עקב מי נגר עילי משטח ציבורי בבעלות העירייה בדצמבר 2018. התובע דרש פיצוי בגין תיקון הנזקים, שנגרמו לטענתו בשל אי ניקוז נאות של השטח על ידי העירייה. השאלות העיקריות שעמדו בפני בית המשפט היו האם העירייה חבה חובת זהירות כלפי התובעת, האם התרשלה והפרה את חובתה, והאם התובעת הוכיחה את הנזקים ואת הקשר הסיבתי שלהם להתנהלות העירייה. בית המשפט מצא כי התובע לא הביא ראיות מספיקות להוכחת טענותיו. הראיות שהוצגו, לרבות תמונות, סרטונים וחוות דעת מומחים, לא תוארכו ולא זוהו כראוי, ועדותו של התובע עצמו לא הספיקה כדי לתמוך בתביעת הנזק המהותי שלו. בנוסף, ראיות התובע בדבר היקף ואופי הנזקים, והעלויות שנגרמו להם, לא היו משכנעות. בית המשפט ציין כי הטענה אינה נתמכת בראיות חיצוניות ותלויה במידה רבה בטענותיו של התובע עצמו. כמו כן, דחה בית המשפט את טענת התובע כי יש להפוך את נטל ההוכחה, שכן הוא לא עמד בנטל ההוכחה הראשוני לפי סעיף 38 לפקודת הנזיקין. עוד קבע בית המשפט כי סעיף 41 לפקודת הנזיקין אינו חל על המקרה, שכן התובע לא הוכיח חוסר ידיעה על הנסיבות שהובילו לאירוע הנזק. באשר לסוגיית האחריות של העירייה, ציין בית המשפט כי היא אינה פשוטה, אך בסופו של דבר התובע לא שכנע את בית המשפט בקיומה של רשלנות מצד העירייה. בית המשפט מתח ביקורת על התובע על כך שהגיש תביעה ללא בחינה מדוקדקת של הראיות הנדרשות וציין כי התביעה נראית כחזרה על תביעה קודמת שהגיש התובע נגד העירייה, שגם היא נדחתה. לסיכום, בית המשפט דחה את תביעת התובע במלואה והורה לו לשלם לעירייה הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 75,000 ₪. השופטת הדגישה את כישלונו של התובע לעמוד בנטל ההוכחה המוטל עליו ואת התעקשותו להמשיך בתביעה, שגררה את העירייה להליך משפטי ממושך. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים, ולתובע ניתנה זכות ערעור.