ע"א 646/88

תקציר

הערעור והערעור שכנגד עוסקים בסכסוך בין דיירי בניין המיועד להירשם כבית משותף, לבין קבלני הבניין, בנוגע לזכויות בקניין משותף וליקויי בנייה. שאלות המחלוקת העיקריות הן: ראשית, האם שני דיירים יכולים לייצג את הדיירים האחרים בתביעה; שנית, יריבות בין התובעים לבין אחד הנתבעים; ושלישית, לגופן של טענות הדיירים או הנתבעים בנוגע לשטחי הרכוש המשותפים השונים ולליקויי הבנייה. בית המשפט קבע כי שני הדיירים מונו כדין כמייצגים של הדיירים האחרים, וכי יש לדחות את טענת הקבלנים כי התביעה הוגשה שלא כדין. באשר ליריבות, מצא בית המשפט כי פליטת לשון בעובדות המוסכמות משמעה כי אכן התקיימו יחסים חוזיים בין השוכרים לבין הנתבע הנדון. לגופו של עניין, בית המשפט מצא כי על הקבלנים להסיר את כל הסיפוחים משטחי הרכוש המשותף כגון הגינה, הגג וחדר המדרגות, כך שכל הדיירים יוכלו להשתמש בהם כרכוש משותף, אך המחסנים ושטח קומת העמודים אינם נחשבים לרכוש משותף. נושא ליקויי הבנייה מורכב יותר. בית המשפט מינה מהנדס שייתן חוות דעת בנושא, שהייתה אמורה להיות אופרטיבית, אך התעוררו סיבוכים וחוות הדעת הסופית של המהנדס מעולם לא אומצה על ידי בית המשפט. לפיכך החליט בית המשפט כי יש להחזיר את נושא ליקויי הבנייה, למעט שני נושאים הנוגעים למעלית ולמערכת החימום, להכרעתו של בית המשפט קמא. החלטת בית משפט קמא בעניין מערכת החימום התקבלה, והסכמה שהושגה בין הצדדים בעניין זה הוכרה אף היא על ידי בית המשפט. ערעור הקבלנים על ההוצאות שנפסקו על ידי בית משפט קמא היה מופרך. הערעור והערעור שכנגד נדחו, למעט הממצאים לגבי המחסנים, רצפת העמודים והחזרה לבית המשפט קמא בעניין ליקויי בנייה, והקבלנים חויבו לשלם לדיירים הוצאות בסך 10,000 ₪.