ת"ט 27966-06-22

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **עובדות המקרה:** התובע, אנדרי סוסלוביץ, הלווה סך של 1,150,000 ₪ למר שרון אדרי ולרעייתו ביום 3/1/2012. ההלוואה נועדה למימון חלקו של אדרי ברכישת נכס עסקי, והייתה אמורה להיפרע ללא ריבית והצמדה בחמישה תשלומים שווים של 230,000 ₪, בין השנים 2013-2017. סעיף 6(א) להסכם קבע כי במקרה של אי-עמידה בתשלום, יחויבו הלווים בריבית פיגורים ויעבירו את דמי השכירות לידי המלווים עד לתשלום בפועל. גובה ריבית הפיגורים לא נקבע בהסכם. הצדדים חלוקים בשאלת כיסוי קרן החוב, אך אין מחלוקת כי החוב לא נפרע במועד. בשנת 2014, אדרי שילם 190,000 ₪ במקום 230,000 ₪, בטענה שקיזז 40,000 ₪ ששילם עבור עבודות בבית התובע. התובע טען שהחזיר סכומים אלו במזומן. בנוסף, בנייר עבודה משנת 2021 צוין פער של 75,000 ₪, אך אדרי טען כי עו"ד חדד הורה לשלם הכל בתוספת 15,000 ₪. השיק נשוא ההתנגדות, בסך 400,000 ₪, ניתן לתובע ב-9/1/2019 ללא תאריך, כביטחון להחזר יתרת ההלוואה. התובע השלים את התאריך, השיק הוגש לביצוע ב-10/4/2022 וחולל מחמת חוסר כיסוי. אדרי טען שהתובע הסכים לדחיית הפירעון ללא ריבית עקב יחסים "כמו משפחה", אך התובע הכחיש זאת. סעיף 9 להסכם קובע כי כל ארכה, הנחה או ויתור יהיו תקפים רק אם נעשו בכתב ונחתמו על ידי הצדדים. התובע שלח לאדרי מכתב המביע תמיהה על שיקים שנמסרו עם פריסה לשנתיים קדימה, וסתר את טענת אדרי. **ההחלטה המשפטית המרכזית:** בית המשפט קבע כי השיק הוגש לביצוע שלא על פי הוראות חוק אשראי הוגן, תשנ"ג-1993 ("החוק"). סעיף 8(א) לחוק מחייב מלווה לצרף לכתב תביעה או בקשה לביצוע שטר, העתק של חוזה ההלוואה וכן פירוט נרחב של פרטים בנוגע להלוואה, לרבות תשלומים שנפרעו, יתרת החוב, תשלומים בפיגור, הקדמת תשלומים והוצאות גבייה. סעיף 8(ב) מרחיב חובה זו. במקרה זה, ההסכם לא צורף לבקשה, והפרטים הנדרשים לא צוינו. יתרה מכך, בטופס הבקשה נבחרה החלופה "השטר ניתן בשל עילה אחרת שאינה הלוואה", וב"הצהרה וההתחייבות" נכתב כי אין מדובר בהלוואה. **ההתייחסות לנתבעת כ"ערבה" לצורך החוק:** הנתבעת, "שאבא וופל בלגי בע"מ", טענה שאינה הלווה, ולכן סעיף 8(א) לחוק, הנוקט בלשון "נגד לווה", אינו חל עליה. בית המשפט דחה טענה זו, תוך שהוא מפנה לסעיף 12 לחוק, הקובע כי "כל טענה העומדת ללווה לפי חוק זה, תעמוד גם לערב להלוואה". **החידוש המשפטי:** החידוש המשפטי המרכזי בפסק דין זה הוא הרחבת ההגנות המנויות בחוק אשראי הוגן גם לצדדים שלישיים שאינם הלווים הישירים, ובפרט כאשר הם מעורבים באופן מהותי בפירעון ההלוואה, כפי שהתבטא במקרה זה. בית המשפט הסתמך על פסיקה קיימת כדי לבסס את עמדתו: 1. **תא"מ (שלום-ת"א) 21440-09-10 קופרפיש נ' דריה תקשורת בע"מ:** דעה לפיה צד ג' זכאי ליהנות מההגנות שבחוק, גם אם הוא "זר לעסקה" והשיקים שנתן "התגלגלו" ללווה. 2. **ע"א (מחוזי-מרכז) 4862-01-14 שטרצר נ' שלום:** במקרה זה, אח שמסר שיק לנושה של אחיו, נחשב ל"ערב" להלוואה, והוגנות ההליך של חוק אשראי הוגן הוחלה עליו, אף שההליכים בוצעו שלא בהתאם לסעיף 8 לחוק. 3. **רע"א 3446/14 שלום נ' שטרצר:** דחיית בקשת רשות ערעור על פסק הדין בעניין שטרצר, תוך אימוץ הדעה כי ניתן לראות במושך השיק, שניתן לנושה של אחיו, כ"ערב" לצורך החוק, וזאת גם אם החיוב שערב לו הוא קיים (כפי שהיה במקרה של הלוואה קיימת). **ייחוד המקרה והבחנה מפסיקה קודמת:** בית המשפט הבחין את המקרה הנדון מפסק דין אחר (תא"מ 14823-03-13 א.ס. אילון ייעוץ ושירותים פיננסיים בע"מ נ' אדיר כהן), שבו נקבע כי ההגנות אינן נתונות לצד ג' הנתפס כ"שחקן זר". במקרה הנוכחי, בית המשפט קבע כי הנתבעת אינה "שחקן זר", אלא חברה הנשלטת באופן מלא על ידי אדרי, והיא זו שמסרה את השיק, ולכן ניתן לראותה כערבה של אדרי לעניין החוק. **השלכות פסק הדין:** * **סגירת תיק ההוצאה לפועל:** בית המשפט הורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל, תוך שמירת זכויות התובע לנקוט מחדש בהליכי ביצוע בהתאם להוראות החוק. * **אי-הטלת הוצאות:** לאור התמהמהותו של אדרי בפירעון ההלוואה והשליטה המלאה שלו בנתבעת, בית המשפט לא הטיל הוצאות על הנתבעת. * **הדגשת החובה לפעול לפי החוק:** פסק הדין מדגיש את החשיבות הקפדנית של הקפדה על הוראות חוק אשראי הוגן בעת הגשת שיקים לביצוע, ודוחה "דרכי קיצור" בניגוד לחוק. **מסקנה:** פסק הדין מרחיב את ההגנות החלות על פי חוק אשראי הוגן, תביעות הקשורות להלוואות, ואינו מגביל אותן אך ורק ללווה עצמו. הוא מכיר במצבים מורכבים בהם צדדים שלישיים, גם אם אינם לוואים ישירים, עשויים ליהנות מהגנות החוק, בפרט כאשר הם נוטלים על עצמם אחריות או סיכון הקשורים להחזר ההלוואה. הדבר מהווה חיזוק לעקרון הגנה על אשראי הוגן ואכיפה קפדנית של הליכים משפטיים.