א"פ 38460-05-20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא בעניין שכר טרחתו של כונס נכסים שמונה על ידי בית המשפט לפקח על מכירת נכס. על כונס הנכסים, עו"ד במקצועו, הוטל למכור דירת ארבעה רבעים בה התגוררו מר א' ובני משפחתו, השייכת לשלושת רבעי הגב' א.ת. והרבע הנותר חולק בין מספר משיבים, בהם י' וש'. בקשת הכונס מבקשת תשלום בשיעור של 4% ממחיר מכירת הנכס, המסתכם ב-101,200 ש"ח בתוספת מע"מ, בהתאם לדין. עם זאת, המשיבים י' וש' מתנגדים לבקשה זו, בטענה לאי סדרים ופגמים בהתנהלות הכונס שהאריכו את ההליכים. לטענתם, לא התקיימו התנאים לפסיקת שיעור שכר הטרחה המרבי וכי יש לקזז את כל ההוצאות שהוצאו עקב התנהלות הכונס כנגד שכר טרחתו. בינתיים, יתר המשיבים אינם מתנגדים לשכר הטרחה המבוקש. בית המשפט, לאחר ששקל את הנסיבות, פוסק לטובת שכר טרחה נמוך יותר. היא מכירה בכך שפעולותיו של המקבל, לרוב רגילות באופיין, היו יכולות להיות זהירות וזהירות יותר, ובכך לחסוך זמן ומאמץ. יש לציין כי כונס הנכסים לא יידע את כל האחים על תהליך התמחור, מה שהוביל לאי הבנות ולהתערבויות נוספות של בית המשפט. יתר על כן, בית המשפט מוצא כי מחיר המכירה הסופי, הנובע מתמחור שני שהורה בית המשפט, הושג בשל הוראות בית המשפט ולא בשל פעולות הכונס. לאור שיקולים אלה, פוסק בית המשפט לכונס הנכסים שכר טרחה בשיעור של 1.5% מתמורת המכירה, בסך 37,950 ש"ח בתוספת מע"מ, בסך כולל של 44,401 ש"ח. אגרה זו תשולם מקופת כינוס הנכסים, כאשר מחציתה תשולם באופן מיידי והיתרה עם רישום הזכויות וסילוק הכונס. ההחלטה מתירה גם את פרסום פסק הדין תוך השמטת פרטים מזהים.