ע"א 339/88

תקציר

פסק הדין עוסק בשני ערעורים על פסק דין חלקי ובמספר פסקי דין בסכסוך כספי בין שתי חברות קבלניות, ב.נ.ת וארבל, לבין חברת החשמל. המחלוקת נסובה סביב חוזה לביצוע עבודות הנדסיות הקשורות לתעלת מוצא בתחנת הכוח בחדרה. נקודות המחלוקת העיקריות הן האם יש לבחון מחדש את 10% הנותרים מסכום החוזה, ואם כן, את שיטת ההערכה מחדש. פסק דינו של השופט בך דוחה את ערעור חברת החשמל בטענה אחרת ופוסק לטובת עמדת החברות הקבלניות כי אכן יש להעריך את 10% הנותרים. פסק הדין דן גם בפרשנות החוזה, ודוחה את טענת חברת החשמל כי ההערכה החודשית מחדש של חשבונות חלקיים משמעה כי 10% האחרונים כבר הותאמו. יתר על כן, פסק הדין נוגע בעקרון השתק החברה, וקובע כי התדיינות קודמת שעסקה בחוזים דומים שוקלת לטובת הערכת 10% האחרונים. בנוסף, מתייחסת השופטת למספר החלטות פרוצדורליות שניתנו במהלך המשפט, תומכת בקביעות בית המשפט קמא ודוחה את טענות חברת החשמל בדבר ראיות נוספות ותיקונים בכתב ההגנה שלה. הערעור השני, שהוגש על ידי החברות הקבלניות, מערער על שיטת ההערכה החוזרת שנקבעה על ידי בית משפט קמא, תוך התמקדות בשלוש שאלות משנה: המדד הנכון להערכה חוזרת, מועד ההצמדה, והבחירה בין שיטת "מדד ידוע" לשיטת "מדד בגין". פסק הדין מחזק את הכרעתו של בית משפט קמא בעניינים אלה, ומדגיש כי עמימות החוזה מצדיקה את פרשנותו וכי המדדים שנקבעו סבירים. שני הערעורים נדחים, מה שמוביל למסקנה כי אין בסיס לפסיקת הוצאות. השופט לוין והשופט בן-יאיר מסכימים עם פסק דינו המקיף של השופט בך.