ת"א 6266-09-16

תקציר

התובע, הסובל מאסתמה מילדות, ביקר במרפאת הנתבעת בגיל תשע עשרה עקב קוצר נשימה. הוא המתין לרופא כ-20-15 דקות עד שהחל בטיפול, בזמן שהרופא התפלל במסגד שמעל המרפאה. מצבו של התובע הידרדר במהירות במהלך הטיפול והוא נאלץ לעבור החייאה. לאחר מכן הוא אושפז למשך כארבעה חודשים. התובע תבע את המרפאה לפיצוי בגין נזקי גוף, בטענה כי האיחור בהתחלת הטיפול גרם להתמוטטותו. בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה, ומצא כי הנתבע התרשל בשני מובנים: ראשית, היעדרותו של הרופא מהמרפאה והעיכוב בהתחלת הטיפול כתוצאה מכך; שנית, מחדל המרפאה בהכנת רשומה רפואית מדויקת ומלאה, אשר העביר את נטל ההוכחה לנתבע. בית המשפט קבע כי רשלנות הנתבע היא שגרמה להתמוטטות התובע ולאשפוזו לאחר מכן. באשר לסוגיית הנזק, פסק בית המשפט לתובע סך של 300,000 ₪ בגין כאב וסבל, שכן מצא כי הראיות שהציג התובע – עדות אביו – אינן אמינות. האב השמיע הצהרות סותרות בנוגע לכשירותו של התובע ולעברו התעסוקתי, ותצהירו בוטל בסופו של דבר. בסך הכל פסק בית המשפט לתובע 300,000 ₪ בגין כאב וסבל, בתוספת 12,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 70,200 ₪. הסכום היה אמור להיות מופקד בבית המשפט תוך שלושים יום, אחרת הוא יצבור ריבית. פסק הדין היה אמור להיות מועבר לאפוטרופוס הכללי בשל אמירות סותרות לגבי כשירותו של התובע, והתובע יוכל לקבל את הסכום עם הצגת פסק דין הקובע כי הוא כשיר לנהל את ענייניו או עם מינוי אפוטרופוס.