דנ"א 3708/20

תקציר

פסק הדין מתייחס לשני ערעורים הנוגעים לאכיפת הסכמי פשרה שנחתמו במסגרת הליך אחר, המכונה "פרויקט שוקניון". בית המשפט המחוזי בירושלים פסק מלכתחילה לטובת המשיבים, וחייב את המבקשים, ובהם חברת בבוף את בבוף בע"מ, לדבוק בהסכמי הפשרה, שעניינם מכירת נכסיהם לאחד המשיבים. משלא היו מרוצים מפסק הדין, ערערו המבקשים וביבוף לבית המשפט העליון. עם זאת, במהלך הדיון משך בבוף את ערעורו, ואילו ערעור המבקשים נדחה, תוך שהוא מחזק את החלטת בית המשפט המחוזי. לאחר מכן ביקשו המבקשים לקיים דיון נוסף, בטענה כי פסקי הדין הקודמים סותרים את הדין הקיים. הם הדגישו כי אין לחייבם למכור את נכסיהם כאשר הצדדים עימם הסכימו מלכתחילה איבדו את זכויותיהם, ויתרה מכך, צד שלישי – המשיב 3 – לא יוכל לאכוף הסכם שלא היה חלק ממנו. בית המשפט העליון דחה את הבקשה לדיון נוסף, תוך שהוא מצטט את סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט, הקובע כי תנאי מוקדם לדיון נוסף הוא קביעת פסיקה הלכתית, מה שלא היה המקרה בפסק הדין הקצר. משכך, נדחתה הבקשה לדיון נוסף ללא צו להוצאות.