בר"מ 70559-02-26

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי של החלטה בר"מ 70559-02-26** **א. רקע עובדתי והליכי:** ההחלטה ניתנה על ידי כבוד הרשמת מורן יהב בבית המשפט העליון, במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. בית המשפט המחוזי דחה בקשה של המבקשות (לימור סלמן ומורן אשכנזי) לקבלת צו למתן פרטים נוספים, וכן קבע כי המבקשות יישאו בהוצאות כל אחת מהמשיבות (עיריית פתח תקווה ומרכז ספורט נווה עוז) בסך 1,500 ש"ח. עילת העתירה המקורית של המבקשות בבית המשפט לעניינים מנהליים הייתה ביטול החלטת עיריית פתח תקווה לאפשר חסימת שצ"פ (שטח ציבורי פתוח) ששימש בעבר כחניה ציבורית, וכן ביטול ההרשאות שניתנו למרכז הספורט לשימוש ייחודי בשטח זה. במסגרת בקשת רשות הערעור, הגישו המבקשות בקשה לפטור מהפקדת ערובה, או לחילופין להפחתת סכומה לסכום סמלי. **ב. טענות המבקשות בבקשת הפטור מהפקדת ערובה:** 1. **סוגיה עקרונית וציבורית:** המבקשות טוענות כי אף שאינן "עותרות ציבוריות" במובן הקלאסי, ההליך מעורר סוגיה עקרונית בעלת משמעות ציבורית רחבה, שיש אינטרס ציבורי מובהק בבירורה. 2. **היעדר אינטרס כספי:** המבקשות טוענות כי אין להן אינטרס כספי בהליך. 3. **סיכויי ההליך:** המבקשות סבורות כי לאור החשיבות הציבורית של בירור הסוגיה, הסיכויים שיוטלו עליהן הוצאות אינם גבוהים, דבר התומך בפטור או בהפחתה. הן אף טוענות לסיכויי הליך גבוהים. **ג. טענות המשיבה 2 (מרכז הספורט נווה עוז) כנגד בקשת הפטור:** 1. **היעדר תשתית עובדתית ליכולת כלכלית:** המשיבה 2 טוענת כי המבקשות לא הניחו תשתית עובדתית המצביעה על היעדר יכולת כלכלית, ולא הבהירו אם ביכולתן להיעזר בסביבה הקרובה. 2. **מעמד "עותר ציבורי":** המשיבה 2 טוענת כי גם עותר ציבורי אינו פטור באופן גורף מערובה, ובכל מקרה, לטענתה, המבקשות אינן עותרות ציבוריות. 3. **היעדר תצהיר:** הבקשה לא נתמכה בתצהיר כנדרש. 4. **אי תשלום הוצאות קמא:** המבקשות לא שילמו את ההוצאות שנפסקו לחובתן בבית המשפט קמא. 5. **הליך חסר סיכוי:** המשיבה 2 טוענת כי ההליך חסר סיכוי ותכליתו עיכוב הליך קמא. 6. **בקשה לחייב בהוצאות:** המשיבה 2 מבקשת לחייב את המבקשות בהוצאות בגין הבקשה הנוכחית. **ד. העקרונות המשפטיים שנקבעו בהחלטה:** 1. **תנאים מצטברים לפטור מערובה:** כבוד הרשמת מציינת כי קבלת פטור מהפקדת ערובה מותנית בשני תנאים מצטברים: * **הוכחת חוסר יכולת כלכלית:** זאת באמצעות תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית. * **סיכויים מספקים להצלחת ההליך.** * (פסיקה רלוונטית: בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל; רע"א 3046/22 פלוני נ' קרנית). 2. **חובת הוכחת חוסר יכולת כלכלית:** גם כאשר בעל דין הוא "עותר ציבורי" או כאשר להליך אופי ציבורי מובהק, יש לבחון את הבקשה לפטור מערובה על פי הקריטריונים של חוסר יכולת כלכלית וסיכויי ההליך. (פסיקה רלוונטית: ע"א 46700-04-25 קליין נ' שידורי קשת בע"מ). 3. **מאמצי גיוס ערובה מהסביבה הקרובה:** יוזם ההליך נדרש לשכנע כי אין באפשרותו לגייס את הערובה באמצעות הסתייעות בסביבתו הקרובה. (פסיקה רלוונטית: רע"א 3046/22 פלוני נ' קרנית). 4. **חובת הפקדת ערובה בהליכים בעלי אופי ציבורי:** החובה להפקדת ערובה חלה גם בהליכים שנטען כי יש בהם "עניין ציבורי" וגם כאשר יוזמי ההליך פועלים לקידום מטרות ציבוריות. במקרים אלו, נדרשת הוכחה כלשהי למצב הכלכלי, שכן גם גופים הפועלים שלא למטרות רווח עשויים להיות מחויבים בהוצאות. (פסיקה רלוונטית: עע"מ 994/22 אורי השילוני נ' יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה צפון). 5. **התחשבות במהות ההליך וזהות בעלי הדין בקביעת שיעור הערובה:** ניתן, במקרים המתאימים, להתחשב במהותו של ההליך ובזהותם של בעלי הדין בעת קביעת שיעור הערובה. (פסיקה רלוונטית: בר"ם 10956/08 סיאם נ' עיריית ירושלים). 6. **היעדר תשלום הוצאות קמא כמגביר צורך בהבטחת הוצאות:** אי תשלום הוצאות שנפסקו בערכאה קודמת מחזק את הצורך בהבטחת הוצאות הצד שכנגד בהליך הנוכחי. (פסיקה רלוונטית: ע"א 9709/09 סיירת נץ בטחון בע"מ נ' קרמין). 7. **היעדר חיוב בהוצאות בבקשות פטור מערובה:** בית המשפט העליון אינו נוהג לחייב בהוצאות בהליך של בקשות פטור מערובה, אלא אם כן הנסיבות מחייבות זאת באופן מיוחד. (פסיקה רלוונטית: רע"א 2769/21 חננאל דוד 2000 בע"מ נ' מאירי). **ה. יישום העקרונות על המקרה דנן והחידוש בהחלטה:** 1. **דרישת הוכחת חוסר יכולת כלכלית – עמידה על הסטנדרט:** כבוד הרשמת שמה דגש מחמיר על הצורך בהוכחת חוסר יכולת כלכלית, גם כאשר המבקשות מנסות לעגן את בקשתן באופי הציבורי של ההליך. בכך, היא מאשררת את הפסיקה הרווחת שאינה מקלה ראש בדרישות הפרוצדורליות הללו, גם בפני טענות בדבר "עניין ציבורי". ההחלטה מבהירה ש"עניין ציבורי" כשלעצמו אינו מהווה עילה אוטומטית לפטור או להפחתת ערובה. 2. **הדגשת הצורך בתצהיר ובתשתית ראייתית:** ההחלטה מציגה בצורה ברורה את הפגם בבקשת המבקשות - היעדר תצהיר והיעדר תשתית ראייתית כלשהי למצבן הכלכלי. בכך, היא מדגישה את חשיבותם של הכלים הפרוצדורליים להוכחת טענות כלכליות. 3. **שיקול דעת בקביעת סכום הערובה:** אף שהמבקשות לא עמדו בתנאים לפטור מלא או להפחתה משמעותית, כבוד הרשמת עושה שימוש בסמכותה להפחית את סכום הערובה. **החידוש העיקרי כאן** אינו בעצם קביעת סכום ערובה, אלא באופן שבו היא משלבת מספר שיקולים שאינם מתמקדים רק בחוסר יכולת כלכלית וסיכויי ההליך, אלא גם בגורמים נוספים: * **מהות ההליך:** ההכרה בכך שההליך עשוי להיות בעל "מהות ציבורית" (גם מבלי לקבוע מסמרות). * **פערי כוחות בין הצדדים:** שיקול זה, אף שאינו עומד בפני עצמו, עשוי להשפיע על קביעת הסכום. * **הוצאות שנפסקו בערכאה דלמטה:** כפי שהודגש, אי תשלום הוצאות קמא מחזק את הצורך בהבטחת הוצאות. * **היעדר קביעת מסמרות באשר לסיכויי ההליך:** הרשמת נזהרת מלהביע עמדה נחרצת לגבי סיכויי ההליך, אך מתחשבת בכך שהטענה ל"עניין ציבורי" עשויה להיות בעלת משקל. 4. **הפחתה לסכום של 6,000 ש"ח:** הסכום שנקבע (6,000 ש"ח) משקף איזון בין הצורך להבטיח את הוצאות המשיבות לבין הרצון לאפשר המשך בירור הליך שעשוי להיות בעל משמעות ציבורית, תוך התחשבות בפרמטרים שפורטו. 5. **קביעת מועד להפקדת הערובה:** הקביעה לגבי מועד הפקדת הערובה (7 ימים לאחר תום מצב החירום או עד 19.4.2026, לפי המוקדם) היא פרוצדורלית ומבטיחה שהמבקשות יקבלו שהות סבירה להפקדה. 6. **היעדר חיוב בהוצאות בבקשת הפטור:** ההחלטה מאמצת את הגישה המקובלת שאינה מחייבת בהוצאות בגין בקשות פטור מערובה, ובכך מקלה על בעלי דין המבקשים להשתחרר מחובת הפקדה, מבלי לפגוע באופן מוגזם בצד שכנגד. **ו. סיכום:** ההחלטה של כבוד הרשמת מורן יהב מהווה יישום מדוקדק של עקרונות דיני הערובה, תוך מתן דגש על דרישות הוכחה מחמירות לגבי חוסר יכולת כלכלית. יחד עם זאת, ההחלטה מפגינה גמישות מסוימת בכך שהיא שוקלת מגוון שיקולים, מעבר לקריטריונים היבשים של יכולת כלכלית וסיכויי הצלחה, בעת קביעת שיעור הערובה. בכך, ההחלטה מאזנת בין הצורך להגן על בעלי הדין מפני תביעות סרק או עיכוב הליכים, לבין הרצון לאפשר בירור של הליכים בעלי משמעות ציבורית, גם כאשר יוזמיהם אינם בהכרח "עותרים ציבוריים" קלאסיים או בעלי אמצעים בלתי מוגבלים. ההחלטה ממשיכה את הקו הפסיקתי המחייב הוכחת יכולת כלכלית, אך מאפשרת התאמות בסכום הערובה בהתאם לנסיבות.