עת"מ 1130/03

תקציר

העותרת, חברה פרטית השוכרת שטחים לפרסום שלטי חוצות, ביקשה לחייב את המועצה האזורית חוף השרון (המשיבה מס' 1) להעניק לה רישיון להציב שישה שלטים על חלקת קרקע מסוימת, בעקבות בקשה שהוגשה בדצמבר 2002. המועצה דחתה את הבקשה בנימוק של חוק הדרכים (שילוט) ותקנות השילוט. העותר הציב בעבר שלטים ללא רישיון, אשר נהרסו על ידי המועצה. בית המשפט דחה את העתירה בקובעו כי העותרים לא פנו לבית המשפט בידיים נקיות, שכן הם פעלו לעזרה עצמית על ידי הצבת השלטים מחדש לאחר הריסתם, והשמיטו עובדות בבקשתם. כמו כן, בית המשפט מצא כי העותרת לא הוכיחה זכות חוקית לרישיון, שכן השילוט המוצע מפר את חוק הדרכים ולמועצה אין סמכות לתת רישיון לפי חוק העזר הרלוונטי. בית המשפט דחה גם טענות בדבר אכיפה בררנית ושיקולים זרים באכיפת החוק על ידי המועצה, וקבע כי אילוצי משאבים הם טעמים תקפים לאכיפה מבוססת עדיפות. לבסוף, קבע בית המשפט כי חוק הדרכים מידתי ואינו פוגע בזכויות יסוד המצדיקות את אכיפתו. לפיכך נדחתה העתירה, והעותר חויב לשלם 15,000 ₪ שכר טרחת עורך דין למשיבים 1 ו-2, ו-15,000 ₪ למשיב 3.