בש"פ 9253/20

תקציר

הערעור מערער על צו בית המשפט המחוזי למעצרו של המערער עד תום ההליכים המשפטיים הנוגעים לטענות לעבירות אלימות. המערער הואשם בחבלה בכוונה לסכן חיים ובאיומים שנבעו משני אירועים. באירוע הראשון תקף המערער את המתלונן באבן, גרם לו לחבלות קשות, ולאחר מכן איים על המתלונן תוך שהוא מנופף בחפץ חד. המשיב ביקש את מעצרו של המערער בהסתמך על ראיות לכאורה, מסוכנות וסכנת בריחה. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה, אך המערער ערער על החלטה זו. ערכאת הערעור, לאחר ששמעה את חומרי התיק, אישרה את החלטת בית המשפט המחוזי, תוך ציון חומרת העבירות, אכזריות התקיפה, עברו הפלילי של המערער והקושי לאתרו לחקירה. בית המשפט לא מצא טעם בטענות המערערת, תוך שהוא מדגיש את הסכנה הגבוהה הנשקפת ואת חוסר הסבירות של אמצעי חלופי כלשהו להקלת סיכון זה. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי קבלת תסקיר מבחן במקרים כאלה מגדילה את העומס על שירות המבחן ועלולה לעכב את הכנת התסקירים לנאשמים אחרים שיכולים ליהנות מאפשרות זו. משכך, נדחה הערעור והותיר את מעצרו של המערער על כנו עד תום ההליכים המשפטיים.