עמ"נ 9143-10-22

תקציר

פסק הדין דן בתוקפם של רישיונות שהייה בידי המערערים, בני משפחתו של מחבל שביצע פיגוע קטלני, מכוח הוראת שעה 2003 (והוראת שעה 2022). הצווים אוסרים ככלל על מתן אזרחות או רישיונות שהייה לתושבי אזורים מוגדרים, למעט חריגים. היתרי המערערים בוטלו על ידי שר הפנים מ"שיקולי הרתעה כלליים", שלשיטתו של בית המשפט אינם נמנים עם השיקולים המוסמכים על פי הוראת השעה. השופט פוסק לטובת המערערים וקובע כי החלטת השר לא הביאה בחשבון את ההשפעה המשמעותית של ביטול ההיתרים על זכותם של המערערים לחיי משפחה ולא נתנה משקל מספק לכך שחלק מהמערערים אינם בני משפחה מדרגה ראשונה של המחבל. השופט מורה למשיב (שר הפנים) לדון מחדש בבקשות המערערים לחידוש היתר בתוך שישה חודשים ופוסק למערערים הוצאות. פסק הדין מדגיש את הצורך בהסמכה מפורשת לשיקולי הרתעה כלליים ובהגדרה ברורה של בני המשפחה הרלוונטיים, תוך ציון כי יש לבחון שיקולים ביטחוניים באופן פרטני עבור כל פונה.