ת"א 58388-04-19

תקציר

סכסוך משפטי ארוך זה סובב סביב תביעה שהגישו שלושה תובעים - שתי חברות בע"מ, חברת הנסיעות דינמו טורס ואגמית עפר, ואדם פרטי, יגאל כהן - נגד עורך דינם לשעבר, הנתבע עו"ד דרור יהודאי. התובעים מבקשים סעד הצהרתי וצו מניעה, בדרישה להשבת 863,460 ₪ שגבתה יהודאי, שלטענתם נוכו לטענתם שלא כדין מחלקם בהליך פשיטת רגל נגד צד שלישי, חיים ישראל. התובעים טוענים כי יהודאי, ששימש כעורך דינם וגם כפקיד בתיק פשיטת הרגל, ניכה שלא כדין סכום זה מכספי פשיטת הרגל להם היו זכאים. עם זאת, השופט מצדד בנאשם. פסק הדין דוחה את טענות התובעים ומורה להם לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ₪. החלטת השופט מתבססת על מספר ממצאים מרכזיים. ראשית, הסכם קיזוז מיום 28.4.08, עליו חתם יגאל כהן, התיר במפורש לנתבע לגבות את כל החובות המגיעים לו מכל סכום שהגיע לרשותו. השופט מפרש את לשון הסכם זה כברורה וניתנת לאכיפה, ודוחה את טענות התובעים לפרשנות שונה או להתיישנות. שנית, גם הטענות כנגד התנהלות הנתבע כנושא משרה בהליך פשיטת הרגל נדחו, שכן הן כבר הוכרעו בהליך האמור ולא ניתן היה לדון בהן מחדש. בנוסף, מציינת השופטת כי תפקידו של הנאשם כנושא משרה לא מנע ממנו לגבות את חובותיו. שלישית, טענות התובעים כנגד הסכום שנגבה על ידי הנתבע לא נתמכת, והפריכו את ראיותיו המפורטות של הנתבע בדבר החוב. השופט מקבל את ראיות הנאשם, שכללו מאות עמודים של מכתבים, שטרות ומסמכים חשבונאיים, כבלתי ניתנות להדחה. ראיות התובעים, לעומת זאת, נמצאו כלליות, חלקיות ונטולות כל מסמך מבוסס או חוות דעת מקצועיות. כמו כן, נקבע כי לאחת התובעות, אגמית עפר, שבבעלות יריב שמיר, לא היו דרישות כלפי הנתבעת. לבסוף, השופט דוחה את בקשת התובעים לפצל סעדים, ומעודד את מיצוי כל ההליכים בתובענה אחת. פסק הדין מסתיים בהדגשת דחיית התביעה והתוויית תשלום הוצאות והוצאות. דחייה גורפת זו ממחישה את חולשת עניינם של התובעים ומחזקת את תוקף עמדתה ומעשיה של הנתבעת.