סע"ש 59614-07-13

תקציר

העובד תבע את מעסיקו לשעבר לפיצויי פיטורים, שכר שלא שולם עבור החודשים מאי ויוני 2013, שכר עבור התקופה שבין נובמבר 2010 ליולי 2011 שבה לא עבד עקב תאונה, פיצויים בגין החלפת הפרשות לפנסיה, ותק נוסף והטבות נוספות. המעסיק טען כי העובד התפטר בשל אי שביעות רצון משכרו ולכן אינו זכאי לפיצויי פיטורים. עוד טען המעסיק כי העובד כבר קיבל פיצוי בגין הפסדי שכרו בעקבות התאונה ולכן לא יכול היה לתבוע תוספת שכר בגין תקופה זו, וכי העובד לא היה זמין לעבודה בתקופה שלטענתו היה צריך לקבל שכר. בית הדין פסק לטובת העובד, והגיע למסקנה כי הוא אכן זכאי לפיצויי פיטורים, שכן אי תשלום שכרו היווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה. בית הדין חישב בחישוב הוותק את גובה פיצויי הפיטורים בהתחשב בעבודתו החלקית של העובד בשתי תקופות, לפני ואחרי התאונה, וכולל את תקופת היעדרותו עקב התאונה. עם זאת, השופטת החליטה שלא לפסוק לעובד את מלוא הסכום הנתבע, שכן הייתה מחלוקת לגבי זכאותו לכך בנסיבות העניין, והמעסיק פעל על סמך ייעוץ משפטי. לעובד נפסקו 58,064 ש"ח כפיצויי פיטורים, 7,364 ש"ח בגין שכר שלא שולם בחודשים מאי ויוני 2013, 20,000 ש"ח בגין הלנת שכר ו-10,295 ש"ח כפיצוי בגין החלפת הפרשות לפנסיה. בית הדין גם הורה למעסיק לשלם 1,000 שקל עבור הוצאות העובד ו-10,000 שקל עבור שכר טרחת עורך דין. בנוסף, חויב המעסיק בתשלום הפרשי ריבית והצמדה על פיצויי הפיטורים וההפרשות לפנסיה כמפורט בחוק. השופטת דחתה את תביעת העובד לוותק נוסף בשל היעדר נתונים מוצגים התומכים בטענה. זכות הערעור לבית הדין הארצי נשמרה לשני הצדדים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.