עמ"ש 38138-09-11

תקציר

בפסק דין זה בחן בית המשפט האם צוואה שהוגשה עמדה בדרישות החוק הנדרשות למרות פגם שצוין. הצוואה, שנחתמה על ידי המצווה ועליה העידו עו"ד מצגר וא.פ., נדחתה בנימוק שלא כללה הצהרות מפורשות של עדים המאשרות את הצהרת המנוח כי מדובר בצוואתו. בית המשפט ראה בכך פגם צורני, והעביר את נטל ההוכחה למבקשים להוכיח כי הצוואה ייצגה באמת ובתמים את כוונתו של המצווה. הסקירה של בית המשפט הדגישה את מודעותו וכוונתו של המנוח, והדגישה ראיות כמו חתימתו של המנוח על תוספת בכתב יד לצוואה. למרות שהפגם העביר את הנטל, הצליחו המערערים לשכנע את בית המשפט בתוקפה של הצוואה באמצעות עדויות עדים מהימנות. כמו כן, נדחו טענות בדבר השפעה בלתי הוגנת וכשירותו של המצווה, שכן הראיות שיקפו את כשירותו של המצווה ואת חוסר הכפייה בעשיית הצוואה. בסופו של דבר, הערעור נדחה, תוך שהוא קובע כי הצוואה מבטאת נאמנה את רצונו של המנוח, מה שהוביל להחלטה לקיים את ביצועה כתקפה, תוך פסיקת הוצאות כנגד המערער.