עת"מ 45703-08-22

תקציר

העותרת הגישה שתי עתירות מנהליות נגד המשיבים, מועצה מקומית ופקידיה, כנגד שני הליכי מכרז נפרדים להפעלת קווי אוטובוס תלמידים. בטענה הראשונה נטען כי המועצה נעדרת סמכות לבטל את זכיית המכרז לעותרת וכי על בית המשפט להתערב בשל חוסר תום הלב הנטען של העותר. השופט קבע כי הליך המכרז טרם הגיע לשלב החוזי וכי לבית המשפט לעניינים מנהליים סמכות לדון בתיק. השופטת דחתה גם את טענת המשיבים כי הימנעותה של העותרת מלבקש צו ביניים להפסקת הליכי המכרז צריכה להביא לדחיית התביעה, שכן מהפסיקה עולה כי לבית המשפט שיקול דעת להחליט אם להפקיע את הזכיות עם קבלת העתירה. לגופו של מכרז ראשון קבעה השופטת כי העותרת פעלה בחוסר תום לב ושינתה באופן חד צדדי את תנאי המכרז ללא הסכמת המועצה. התנהלותו של העותר, שהתאפיינה בהתחמקות ובתנאים, הצדיקה את אובדן האמון של המועצה ואת ביטולו של פסק הבוררות לאחר מכן. זאת ועוד, השופטת הסכימה עם טענת המשיבים כי איומי העותר והתנהלותו יצרו משבר אמון בלתי סביר, המצדיק את ביטול זכייתם במכרז הראשון. בפנייה למכרז השני קיבלה השופטת את טענת העותרת כי לא נערך להם שימוע כנדרש בחוק. השופט פסק לטובת העותר והורה לוועדת המכרזים לקיים לעותר שימוע בתוך 14 יום מיום מתן פסק הדין ולקבל החלטה חדשה לאחר מכן. השופט בחר שלא לדון בסבירות החלטת הוועדה או לפסוק הוצאות לעותרת, תוך הכרה בכך שהתנהלותן במהלך המכרז הראשון הצדיקה את הליך המכרז השני. בסופו של דבר, העתירה הראשונה שערערה על ביטול הזכייה במכרז הראשון נדחתה, ואילו העתירה השנייה הצליחה להעניק לעותרת שימוע במסגרת הליך המכרז השני.