ע"פ 3302/16

תקציר

עמדת ערכאת הערעור היא כי לא יתערבו בגזר דינו של בית משפט קמא, אלא אם קיימות נסיבות חריגות של טעויות מהותיות או רמת ענישה בלתי הולמת. במקרה דנן, בית המשפט מוצא כי מעשיה של המערערת היו חמורים ביותר, והצדיקו תקופת מאסר משמעותית, התואמת את העונש שנגזר על שותפיה. המערער, שיזם את האירוע, השתתף באופן פעיל בשורה של מעשי אלימות. בית משפט קמא, בהכירו במחויבותה של המערערת לשיקום ובעברה הפלילי הנקי, סטה באופן משמעותי מהעונש ההולם, ובחר להקל בעונשו. חסד זה, מדגיש בית המשפט, הוא חריג מספיק, המצדיק סטייה מפרוטוקולי גזר הדין הסטנדרטיים. שינוי העונש כעת, מציין בית המשפט, יתעלם מחומרת מעשיו של המערער, תוך שימת דגש מופרז על שיקום כגורם גזר דין. זאת ועוד, מבקשותיה של המערערת עצמה עולה כי היא הבינה את התנאים ונכונותה לציית. משכך, הערעור נדחה, ועל המערערת להתחיל לרצות את עונשה, לרבות עבודות שירות, כפי שהחליט בית משפט קמא, במועד קצוב.