LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

עע"מ 73459-06-25

פסק-דין עליון

📋
מספר הליך73459-06-25
📂
סוג הליךעע"מ
📅
תאריך28 באוקטובר 2025
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםפלוני נ. משרד הביטחון/מתאם הפעולות בשטחים
👨‍⚖️
שופטיםנעם סולברג, יעל וילנר, אלכס שטיין

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, ובהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של פסק דין עע"מ 73459-06-25** **מבוא:** פסק הדין עוסק בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר דחה עתירה מינהלית שהוגשה נגד החלטת ועדת המאוימים (משרד הביטחון) שלא להכיר במערערים כמאוימים ולהעניק להם היתרי שהייה זמניים בישראל. המערערים טענו כי נשקפת להם סכנה אישית באזור מגוריהם, על רקע חשד למעורבותם במכירת קרקעות ליהודים. **העובדות הרלוונטיות:** 1. **הבקשה הראשונית:** המערערים פנו לוועדת המאוימים בבקשה להיתרי שהייה זמניים בישראל, בנימוק של מאוימות על רקע חשד למכירת קרקעות ליהודים. 2. **החלטת קצין המאוימים:** לאחר תחקיר, התרשם קצין המאוימים כי "העסקה המדוברת לכאורה [לא] התבצעה כלל" וכי בקשת היתר השהייה נועדה "לצרכי עבודה" ולא מפאת רדיפה או חשש ממשי לחייו. 3. **דחיית הערר:** ערר על החלטה זו נדחה על ידי מרכזת הוועדה, תוך הדגשת רישומי מעברים של המערער 1 המעידים על תנועה רציפה לישראל מאז 2011 ועד סוף 2023. 4. **העתירה המינהלית:** המערערים עתרו לבית המשפט המחוזי, וטענו כי קיימת סכנה ממשית לחייהם, כי הוועדה שגתה בכך שהתבססה על נתוני המערער 1 בלבד (שמעמדו בישראל מוסדר מכוח נישואין), וכי קביעת הוועדה עומדת בסתירה לתיעוד המעיד על איומם על ידי הרשות הפלסטינית. 5. **פסק דין בית המשפט המחוזי:** בית המשפט המחוזי דחה את העתירה על הסף בשל שיהוי בהגשתה. לגופו של עניין, נקבע כי לא עלה בידי המערערים להצביע על פגם מינהלי בהחלטת הוועדה, וכי ההחלטה התבססה על מכלול הראיות, לרבות דו"חות המעברים. הודגש כי כניסת מבקש לשטחי הרשות הפלסטינית בעת שנטען כי נשקפת לו סכנת חיים, מחלישה את אמינות גרסתו. לעניין הטענה שההחלטה התבססה על נתוני המערער 1, נקבע כי המערערים עצמם העמידו אותו לתחקיר בשמם, וכן כי ההחלטה התבססה על מסמכים וחוות דעת שהוגשו בעניין כלל המערערים. **ניתוח משפטי – עקרונות וחידושים:** 1. **היקף הביקורת השיפוטית על החלטות מינהליות:** פסק הדין מדגים את העיקרון כי בתי המשפט אינם מתערבים בהחלטות מינהליות מקצועיות, אלא אם כן נפל בהן פגם מינהלי המצדיק זאת. בית המשפט העליון אימץ את קביעת בית המשפט המחוזי כי לא הוכח פגם כזה. הדבר משקף את הכבוד הניתן לשיקול הדעת של הרשות המינהלית, ובפרט לגוף מקצועי כמו ועדת המאוימים, העוסק בסוגיות ביטחוניות ורגישות. 2. **דוקטרינת השיהוי כבסיס לדחיית עתירה:** בית המשפט המחוזי דחה את העתירה על הסף בשל שיהוי. זוהי החלטה משמעותית המדגישה את חשיבות ההגשה במועד של הליכים מינהליים. שיהוי בלתי סביר עלול לפגוע ביכולת של הרשות להציג את עמדתה, או ליצור חוסר ודאות מינהלית, ולכן מוצדקת דחיית העתירה מכוחה. בית המשפט העליון אישר קביעה זו. 3. **עמידה במבחן הסבירות והמבחן הרציונלי:** פסק הדין של בית המשפט המחוזי, שאושר על ידי בית המשפט העליון, בחן את החלטת הוועדה לגופה. נקבע כי ההחלטה התבססה על בחינת כלל הראיות, לרבות דו"חות המעברים, והובילה למסקנה הגיונית ורציונלית כי לא הוכחה מאוימות. ההדגשה על כך שהחלטת הוועדה אינה שרירותית אלא מבוססת על ראיות, מחזקת את עקרון הרשות המינהלית הפועלת באופן סביר ורציונלי. 4. **משקל ראיות ואמינות גרסאות:** בית המשפט המחוזי, תוך אימוץ החלטת הוועדה, נתן משקל משמעותי לרישומי המעברים של המערער 1. המסקנה כי כניסה לשטחי הרשות הפלסטינית בעת שנטען כי נשקפת סכנת חיים מחלישה את אמינות גרסת המבקש, מהווה מבחן אמינות מקובל בהליכים מינהליים ומשפטיים. הדבר נועד לוודא כי הבקשות אינן מוגשות בחוסר תום לב או לצורך השגת מטרות אחרות. 5. **הטענה בדבר התבססות על נתוני גורם אחד:** בית המשפט המחוזי התייחס לטענת המערערים כי ההחלטה התבססה על נתוני המערער 1 בלבד. נקבע כי המערערים עצמם היו אלה שבחרו להעמיד את המערער 1 לתחקיר בשמם, וכי אף אם היה בכך מן ההסתמכות, ההחלטה התבססה על מכלול הראיות שהוגשו בעניין כלל המערערים. קביעה זו מבטאת את העיקרון כי בית המשפט יבחן האם החלטת הרשות התייחסה לכלל הגורמים הרלוונטיים, ולא יפסול אותה רק משום שהתייחסה גם לנתונים מסוימים, אם הוכח שהדבר נעשה בצורה מידתית ולא פוגענית. 6. **אימוץ פסק דין קמא מכוח תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי:** בית המשפט העליון אימץ את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בהתאם לסמכותו לפי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. תקנה זו מאפשרת לבית המשפט העליון לאמץ פסק דין של ערכאה קמא במקרים שבהם אינו רואה מקום להתערב בממצאים העובדתיים או המשפטיים. הדבר מעיד על כך שבית המשפט העליון מצא כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי היה מנומק, עמד בכללי הצדק, ולא נפל בו כל פגם המצדיק את שינויו. **חידושים משפטיים:** במקרה זה, אין חידושים משפטיים מהותיים, אלא יישום של עקרונות משפטיים קיימים בדיני משפט מינהלי, לרבות: * היקף הביקורת השיפוטית. * דחיית עתירה בשל שיהוי. * חשיבות אמינות גרסת מבקשים בהליכים מינהליים. * בחינת מכלול הראיות על ידי הרשות. **הערה:** הניתוח מתבסס אך ורק על המידע שסופק בפסק הדין. **סיכום:** בית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את העתירה המינהלית. הוחלט כי לא נפל פגם בהחלטת ועדת המאוימים, וכי היא התבססה על בחינה מקצועית של הראיות שהוגשו. הדגש הושם על כבודו של ההליך המינהלי, על הצורך בהגשת עתירות במועד, ועל חשיבות אמינות גרסאות המבקשים. העירעור נדחה, והמערערים חויבו בהוצאות.

חקיקה מקושרת

תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין)תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018

עע"מ 73459-06-25 פלוני נ. משרד הביטחון/מתאם הפעולות בשטחים, עליון (28.10.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית