ע"פ 5622/01

תקציר

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בביצוע מעשי סדום ומעשה מגונה בגיסיו הקטינים. בית המשפט העליון דחה את ערעורו על ההרשעה וגזר הדין, בקובעו כי אין לפגוע בהערכות המהימנות של בית המשפט המחוזי, במיוחד של שלושת המתלוננים. עדותם, יחד עם ראיות נוספות, הוכיחו מעבר לספק סביר כי המערער ביצע את העבירות. בית המשפט אישר את ההרשעה במעשה מגונה בשתי המתלוננות הצעירות לפי סעיף 351(ג)(1) לחוק העונשין, אותן ביצע המערער בהיותן מתחת לגיל ההסכמה, תוך ניצול חוסר יכולתן להתנגד. אשר למתלונן הוותיק ביותר, החליף בית המשפט את ההרשעה בעבירות חמורות יותר לפי סעיף 351(ב) בהרשעה במעשה סדום לפי סעיף 347(א) לחוק העונשין, שכן המערער ניצל לרעה את סמכותו ואת תלותה של המתלוננת בו. היעדר עבר פלילי של המערער ונסיבות אישיות נשקלו אך לא הצדיקו הקלה בעונש, נוכח חומרת פשעיו. בית המשפט דחה גם את ערעור המדינה להחמרת העונש, והותיר על כנו את העונש המקורי של 12 שנות מאסר, עם תשע שנות מאסר. השופטים אנגלרד ופרוקצ'יה הסכימו עם פסק הדין.