רע"א 5888/95

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון מתייחס למחלוקת על פרשנות חוק הסדרת ההלוואות החוץ בנקאיות, ובפרט שיעור האשראי המרבי הקבוע בחוק. המבקשת, נותנת אשראי ב"שוק האפור", טענה כי יש לחשב את הריבית המקסימלית מדי שנה על בסיס יתרת החוב, לרבות הריבית שנצברה. מנגד, המשיב סבר כי יש לקבוע את הריבית על בסיס קרן ההלוואה הראשונית. בית המשפט צידד במשיב, וקבע כי החוק מתכוון להגביל את העלות השנתית של ההלוואות ברמה סבירה. עלות האשראי בפועל, הכוללת ריבית דריבית, לא תעלה על פי שניים ורבע מריבית בנק ישראל. זה מבטיח שהחוב לא יגדל באופן אקספוננציאלי באמצעות חישובי ריבית דריבית. באשר לשיעור הריבית על התשלומים שהוחזרו, פסק בית המשפט לטובת המבקשת, בקובעו כי מאחר שבהסכם ההלוואה לא נקבע שיעור ריבית, יש להחיל את הדין הכללי. לפיכך, על המשיב לשלם ריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה. ההחלטה מחזקת את כוונת החוק להגביל את עלויות ההלוואות בשוק הלא מפוקח תוך הבטחה שהלווים לא ינוצלו. כל צד יישא בהוצאותיו, וערעורו של המבקש על חישוב הריבית נדחה, למעט הריבית על התשלומים שהוחזרו.