ב"ל 28469-08-18

תקציר

התובע, עובד חשמל, הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי, בה ביקש להכיר בפציעותיו – פגמים בכתפו הימנית ובידיו – כפגיעות עבודה שנגרמו כתוצאה ממיקרוטראומה או לחילופין כמחלות מקצוע. בית המשפט מצא כי עבודתה של התובעת כללה משימות ופעולות שונות, לרבות שימוש בכלים רוטטים, כגון מברג ומקדחה, במשך כ-4 עד 5 שעות ביום, כמעט מדי יום, וכן שימוש מזדמן בכלים רוטטים אחרים וביצוע פעולות מאומצות, סיבוביות ומתיחה מעל גובה הראש. בית המשפט קבע כי על מנת להוכיח מיקרוטראומה על התובע להראות נזקים זעירים ומצטברים שנגרמו כתוצאה מתנועות חוזרות ונשנות, ובגין מחלת מקצוע על התובע להוכיח כי פגיעותיו מנויות בתקנות הביטוח הלאומי וקשורות סיבתית לעבודתו. בית הדין הגיע למסקנה כי התובע לא הוכיח את אופיין החוזר ונשנה של התנועות הנדרשות למיקרוטראומה, ואף לא הביא ראיות אובייקטיביות התומכות בטענותיו בדבר חלוקת העבודה בקבוצת העבודה שלו. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובע עמד בקריטריונים למינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין עבודתו בכלים רוטטים לבין פגיעותיו, שכן הוא עבד עם כלים אלה לפרקי זמן משמעותיים מדי יום במשך שנים רבות. המומחה גם יבחן את הקשר האפשרי בין עבודתו של התובע לבין פגיעותיו על פי תיאוריית המיקרוטראומה.