בש"פ 1269/18

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על החלטה בעניין מעצר. על פי פסק הדין, בקשת הערעור אינה מעוררת שאלות משפטיות משמעותיות בעלות השלכות רחבות יותר מעבר למקרה הספציפי הנדון. עניינו של המבקש נדון בשתי ערכאות שיפוטיות, אשר קבעו שתיהן כי יש להוציאו למעצר בית מלא בתנאים מגבילים. בית המשפט העליון מסכים להחלטה זו ורואה בנסיבות המתוארות בכתב האישום, לרבות התנהגותו המסוכנת של המבקש בעת נהיגה, סירובו להישמע להוראות המשטרה והרשעותיו בעבר, כמהוות סכנה המצדיקה את הגבלת חירותו. השופטת מדגישה כי סירובו של המבקש לעבור בדיקת פיכחון מהווה ראיה לכאורה לשכרות ויחד עם יתר הנסיבות מאשרת את הצורך בתנאים מגבילים. פסק הדין גם מכיר בכך שהערכאות הנמוכות היו מודעות לתקדימים הרלוונטיים ויישמו אותם נכון. בהיעדר נסיבות חריגות או פגיעה מידתית, בית המשפט העליון אינו רואה עילה להתערב בהחלטות שהתקבלו. כתוצאה מכך, בקשת רשות הערעור נדחית, והמבקש יישאר במעצר בית בתנאים המגבילים כפי שייקבעו על ידי הערכאות הנמוכות יותר, עד לדיון נוסף שנקבע ליום 26.2.2018.