עמ"נ 47572-02-12

תקציר

המערערת, עמותה המסייעת לנזקקים, ערערה על החלטת ועדת הערר המחוזית, שקבעה כי אין הם פטורים מתשלום היטל השבחה בעת מכירת נכסיהם. העמותה התכוונה לבנות בית כנסת על הנכס האמור, אך לא הצליחה לעשות זאת בשל התנגדות שכנים והליכים משפטיים, שהובילו בסופו של דבר למכירת הנכס. בערר נטען, כי הוראת סעיף 19(ב)(4) לחוק התכנון והבניה, הפוטרת מוסדות דת וצדקה מההיטל, צריכה לחול בעניינם. עם זאת, ועדת הערר החליטה כי הנכס אינו משמש למטרות המפורטות בסעיף ודחתה את הערר. על החלטה זו הוגש ערעור נוסף, בטענה כי יש להחיל את תיקון מס' 53 לחוק, אשר הרחיב את הפטור לתמורת המכירה. המשיב, לעומת זאת, טען כי תיקון מס' 54, שהגביל את הפטור, רלוונטי. בית המשפט קבע כי תוקפו של תיקון מס' 54 הוארך עקב פיזור הכנסת, תוך החלת סעיף 38 לחוק היסוד. כתוצאה מכך, תיקון מס' 54 נכנס לתוקף במועד המכריע לאישור התכנית ההשבחה. מאחר שרכושו של המערער לא שימש ולא נועד למטרות דת או צדקה, קבע בית המשפט כי הם אינם זכאים לפטור ודחה את הערעור. הוחלט על דחיית הערעור, והמערערת הייתה פטורה מתשלום הוצאות מעבר ל-3,500 ₪, בהתחשב במעמדן כמלכ"ר.