ע"א 34453-10-14

תקציר

זהו פסק הדין בערעור ובערעור שכנגד בתביעת נזיקין בגין נזקים בעקבות תאונת עבודה קטלנית. התיק נסוב סביב חלוקת האחריות בין המערערת, מזרחי חברת אחזקות בע"מ (חברת אוריינטל), בעלת הבניין בו אירעה התאונה; המשיבה הראשונה והמערערת שכנגד, אייס רשתות שיווק מוצרי צריכה בע"מ (אייס), השוכרת של הבניין; העובד המנוח, צבי בן-צבי; מעסיקתו, המשיבה השנייה, ש.ב.א. מסד מהנדסים בע"מ (ש.ב.א.), והמבטחת שלה, המשיבה השלישית, כלל חברה לביטוח; והמשיבה הרביעית והמערערת שכנגד, מגדל חברה לביטוח (מגדל), שביטחה את אייס. בית משפט קמא ייחס 25% אחריות למעסיק ש.ב.א ולעובד המנוח, 40% לאייס ו-10% לחברת אוריינטל בגין אי נקיטת אמצעי זהירות והתרעה מפני הגג השברירי, אשר תרם לנפילתו ולמותו של העובד. בית המשפט פסק גם בעניין היחסים החוזיים ופוליסות הביטוח בין הצדדים, וקבע כי אייס ומגדל לא היו מחויבות לשפות את חברת מזרחי בגין רשלנותה. הן חברת מזרחי והן חברת אייס/מגדל ערערו על פסק הדין, וחלקו על חלוקת האחריות הנזיקית. גם חברת מזרחי ערערה על ההחלטה בעניין השיפוי החוזי. ערכאת הערעור הסכימה עם נימוקיו וחלוקת האחריות הנזיקית של בית משפט קמא, וקבעה כי אייס, כתופסת הקרקע והאחראית לשיפוצים, וחברת מזרחי, כבעלים המודעת למצבו של הגג, הפרו את חובות הזהירות המוטלות עליהם. בית המשפט הוסיף ואישר את החלטת בית משפט קמא בעניין היחסים החוזיים, והדגיש כי הסעיפים הברורים בהסכם השכירות ובאישור הביטוח אינם מחייבים את אייס ומגדל לשפות את חברת מזרחי בגין רשלנותה שלה. פסק דינו של בית משפט קמא היה מנומק היטב והתבסס על ממצאים עובדתיים מוצקים, ולפיכך הן הערעור והן הערעור שכנגד נדחו. פסק הדין שב והדגיש את כיבוד החירות החוזית ואת עקרון ההסתמכות החוזית, תוך הדגשת הצורך באמצעי זהירות ושילוט ברור למניעת נזק.