ע"א 8569/06

תקציר

פסק הדין נסוב סביב השאלה האם ניתן לסטות מהנוסחה לחישוב מס רווחי הון הקבועה בחוק מיסוי מקרקעין. החוק, בעקבות המלצות ועדת רבינוביץ', משתמש ב"נוסחת חישוב ליניארי" למיסוי השבחת מקרקעין, המתחשבת בתקופות החזקה לפני ואחרי מועד מסוים, ולא בעליית ערך הנכס בפועל בשוק. אלברט אברהם פוליטי טען כי ההשבחה בעניינו נצברה רק לאחר המועד הנקוב, ותמך בשיעור מס של 25% במקום שיעור גבוה יותר לפני הרפורמה. עם זאת, ועדת הערר קיבלה את עמדתו ופירשה את הנוסחה הליניארית כחזקה הניתנת להפרכה. הממונה על מיסוי מקרקעין ערער על כך והדגיש כי כוונת המחוקק, שבאה לידי ביטוי בהמלצות ועדת רבינוביץ', הייתה להבטיח פשטות, ודאות ויעילות, וכי יש ליישם את הנוסחה הלינארית באופן אחיד מבלי להעריך מחדש את שווי השוק ביום הקובע. עמדת הממונה, שהודגשה על ידי הצורך לדבוק בלשון החוק ובכוונת המחוקק, הדגישה כי חריגות ישבשו את ודאות המס ויובילו לחוסר יעילות. ההחלטה דחתה בסופו של דבר את טענותיו של פוליטי, והדגישה את בחירת המחוקק ליישום ברור ועקבי של הנוסחה הליניארית, ואישרה מחדש את תפקידה המכריע בהנהגת רפורמה חקיקתית ומדיניות מס מעבר. בית המשפט הגיע למסקנה כי לפרשנות המתיישבת עם מסגרת זו יש עדיפות, שכן היא מתיישבת הן עם לשון החוק והן עם כוונת המחוקק, ועל כן יש לקיימה.