ע"א 7005/22

תקציר

עניינו של המקרה הנדון בסיווגו של הליך ערעור על החלטה בדבר גילוי מסמכים לפי סעיף 198א לחוק החברות. המערערת טענה כי החלטה הדוחה בקשה לגילוי מסמכים סיימה למעשה את ההליך ולכן יש לסווגה כהחלטה סופית, המזכה את המערערת להגיש ערעור. עם זאת, בית המשפט קבע כי יש לסווג את ההחלטה כ"החלטה אחרת", כלומר לא ניתן לערער עליה כהליך עצמאי. זאת, משום שההחלטה על גילוי מסמכים קשורה באופן מהותי לתביעה הנגזרת העיקרית, ובפועל מהווה את הבסיס לה. לפיכך, קבע בית המשפט כי הכרעה כזו אינה מסיימת את המחלוקת העיקרית אלא מהווה את נקודת המוצא שלה. השופטת, קרן אזולאי, הוסיפה ונימקה כי אין הבדל של ממש בין החלטה הדוחה בקשה לגילוי מסמכים לגופה לבין החלטה הדוחה בקשה בשל קיומה של בקשה קודמת, מבחינת השפעתן על הליך התביעה הנגזרת. בנוסף, ציין בית המשפט כי אין בטענות המערערת כדי להצדיק חריגה מהתקדים שנקבע בעניין גינוסר, שעסק אף הוא בבקשות לגילוי מסמכים. פסק הדין בעניין דה לנגה, שבחן בקשת רשות ערעור שהגיש מבקש אחר שבקשתו נדחתה, חיזק את סיווגו של ההליך כ"החלטה אחרת". עוד ציין אזולאי כי אמות המידה הראייתיות השונות הנדרשות לסוגים שונים של בקשות פירושן שלא ניתן להשוות ביניהן ישירות. לבסוף, הדגישה השופטת את הצורך בפשטות ובבהירות בכללים פרוצדורליים, אשר משרתים בצורה הטובה ביותר על ידי שמירה על סיווגן של החלטות לפי סעיף 198א כ"החלטות שונות". משכך, הערעור לא נדחה אלא סווג מחדש כבקשת רשות ערעור. המערערת כונתה המבקשת בהמשך, והמזכירות הונחתה לתקן את סוג ההליך ולהמשיך בטיפול בהתאם.