ת"ד 7172-07-20

תקציר

השופט מצא מעבר לכל ספק סביר כי נאשם 1 גרם לתאונה בנהיגה רשלנית, ופצע ארבעה בני אדם. עדויותיהם של כל ארבעת הקורבנות איששו זו את זו, ותיארו כיצד רכבו של נאשם 1 עקף אותם משמאל וסטה לנתיבם וגרם להתנגשות. עוד קבע השופט כי נאשם 1 לא צפה בתוצאות התאונה והזעיק עזרה, ואילו נאשם 2 לא הזעיק את גורמי ההצלה הנדרשים. שני הנאשמים עזבו את זירת התאונה, והסבריהם לכך נדחו. כמו כן, הוכח כי נאשם 1 נהג בגילופין, בריכוז אלכוהול בדם של 134 מ"ג ל-100 מיליליטר דם, מעל המותר בחוק. השופט הרשיע את נאשם 1 בהפקרה לאחר פציעה, נהיגה רשלנית הגורמת חבלה ונהיגה בשכרות. בתוך כך, הורשע נאשם 2 בהפרת חובתו כנוסע להתקשר לכוחות ההצלה. הראיות הראו כי שני הנאשמים היו מודעים לפגיעות שנגרמו לקורבנות אך עזבו אותם מבלי למלא את חובותיהם החוקיות. השופט לא השתכנע מהסברי הנאשמים להתנהלותם ומצא אותם אשמים בהאשמות.