סע"ש 44869-09-18

תקציר

התובעת, שעבדה כמנהלת חשבונות אצל הנתבעים, הגישה נגדם תביעה בגין תשלומים שונים שלטענתה הייתה זכאית לקבל עם סיום העסקתה. הנתבעים לא הגישו תצהירי עדות ראשונית לטובתם למרות פסיקות בית המשפט בנושא. לפיכך, למעט עדותו של מר יעקב כרמלי, לא הובאו בפני בית המשפט ראיות לסתור את טענות התובע. בית המשפט מצא כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה במרבית טענותיה. עם זאת, השופטת קיבלה את טענתה בחלקה. הנתבעים חויבו לשלם לתובע פיצויי פיטורים בסך 5,500 ₪ בגין אי הגשת טופס 161 במועד, כנדרש בחוק. כמו כן נפסקו לתובעת 2,646 ₪ דמי הבראה ו-6,320 ₪ לפדיון ימי חופשה, שכן הנתבעים לא הביאו כל ראיה לסתור את טענת התובעת כי סכומים אלה מגיעים לה. כמו כן, בית המשפט הורה לנתבעים לשלם לתובעת סך של 3,099 ₪ כפיצוי בגין הפרשות לפנסיה (חלק מהמעסיק) עבור החודשים פברואר עד יולי 2018 ולהשיב לה 4,054 ₪, אשר נוכה משכרה שלא כדין בגין חלקה של העובדת בהפרשות לפנסיה. בנוסף, נפסקו לתובעת 650 ₪ כפיצוי בגין אי מסירת הודעה מוקדמת על תנאי העסקה כנדרש בחוק. בסך הכל חויבו הנתבעים 1 ו-2 לשלם לתובע סך של 22,269 ₪, כולל הפרשי ריבית והצמדה. התביעה נגד הנתבעים 3 ו-4, שהיו בעלי מניות בחברה, נדחתה. כן חויבו הנתבעים לשאת בהוצאות התובעת בסך של 4,500 ₪.