סע"ש 52922-06-20

תקציר

התובעת, עובדת, תבעה את מעסיקה בגין הטרדה מינית, התנכלות ואי נקיטת פעולה כנדרש בחוק. הנתבע הוא הבעלים והמנהל של החברה בה עבד התובע. בית המשפט מצא את הנתבע אשם בהטרדה מינית כלפי התובעת בשני אירועים שונים. ראשית, הנתבעת שלחה לתובעת, שהייתה בחופשה משפחתית, הודעות חוזרות ונשנות בהן דרשה תמונות שלה והחמיאה להופעתה. הנתבע אף הזמין את התובעת לארוחת צהריים אישית על מנת להכיר אותה טוב יותר, דבר שבית המשפט פירש כניסיון להטריד אותה מינית. שנית, במהלך נסיעת עבודה בחו"ל, ביקר הנתבע את המתלוננת בחדרה ושלח לה הודעות מיניות. בית המשפט קבע כי מעשים אלה מהווים הטרדה מינית כהגדרתה בחוק. בית המשפט מצא את הנתבעת אשמה גם בהטרדת התובעת לאחר שדחתה את קידומו. התובעת פוטרה מעבודתה ללא שימוע כדין, דבר שבית המשפט ראה כחלק מההתנכלות. בנוסף, קבע בית המשפט כי הנתבעת לא מילאה את חובותיה כמעסיקה בכך שלא נקטה אמצעים למניעת הטרדה מינית ולא מינתה אחראי כנדרש בחוק למניעת הטרדה מינית. לתובעת נפסק סך של 30,000 ₪ פיצוי בגין אירועי ההטרדה המינית וההטרדה. כמו כן חויב הנתבע לשלם לתובע סך של 10,000 ₪ בגין אי מילוי חובותיו כמעסיק. תביעותיה של התובעת להפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות ולפיצוי בגין אי קיום שימוע התקבלו ופסקו לה 7,766 ₪ ו-7,000 ₪ בהתאמה. התובעת הייתה זכאית גם ל-161.53 ₪ בגין הפרשי הודעה מוקדמת ול-554.83 ₪ בגין הפרשי פדיון חופשה שנתית. עם זאת, תביעות התובע להחזר נזקי רכב, שליחת מכתב התראה, הכנת חוות דעת מקצועית ועוגמת נפש נדחו, שכן התובע לא הביא ראיות מספיקות. הנתבעים חויבו לשלם לתובע הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 4,000 ₪. ניתנו להם 30 יום לקיים את פסק הדין, אחרת ייגרמו להם הבדלי הצמדה וריבית. פסק הדין הותר לפרסום ללא פרטים מזהים של הצדדים.